עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/353

הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫ואמנם גם אם לא נרצה לבנות שום יסוד על הכתובים בחגי, הנה זה‬ שלכל ‫הפחות כבד הי׳ כל זה מימי אנשי כנסת הגדולה יוצא לנו גם בלא זה.

‫והננו רואים כבר ליוסי בן יועזר בדברי עדותו אשד העיד לפני חכמי הדור‬ ‫והוא לפני ימי השמד והדברים הנם לפנינו במשנה עדיות פרק ח׳ משנה ד׳.

‫העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן, ועל משקה בית‬ ‫מטבחיא דאינון דכיין, ודיקרב במיתא מסתאב.

‫ובמס׳ פסחים ט״ז וע״ז ד' ל״ז: נאמר על זה מאי דכן רב אמר דכן ממש, ‫ושמואל אמר דכן מלטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן, רב אמר דכן‬ ‫ממש קסבר טומאת משקין דרבנן וכי גזור רבנן טומאה במשקין דעלמא אבל‬ ‫במשקה בי מטבחיא לא גזור רבנן ושמואל אמר דכן מלטמא אחרים אבל טומאת‬ ‫עצמן יש בהן קסבר טומאת משקין דאורייתא לטמא אחרים דרבנן וכי גזור רבנן‬ ‫במשקין דעלמא במשקה בי מטבחיא לא גזור.

‫והיינו או שדברי יוסי בן יועזר הם על לטמא אחרים או גם על טומאת‬ עצמן.

‫וזה אינו נוגע לדברינו, כי זה מפורש שכל דברי עדותו של יוסי בן יועזר‬ ‫‬‫הי׳ בנוגע למקדש.

‫אבל מזה מבואר שכל מה שנונע לזה עצמו בחולין ולא במקדש (במשקה‬ ‫העזרה או המזבח) הי׳ זה מימים הראשונים, רק שבימי יוסי בן יועזר אז‬ ‫נסתפקו על פרטי דברים אם הוא גם במקדש כן או רק בחולין.

‫וכמו שנסתפקו ממש כן בדין שבות של סמיכה, אם שבות זה של‬ ‫השתמשות בבעלי חיים נוהג גם במקום מצוה במקדש, אשר מזה באה אז המחלוקת הראשונה בדבר הסמיכה.

‫ואף כן נסתפקו אז גם בדבר תקנת משקים איך היתה במקדש.

‫וזה העיד אז יוסי בן יועזר כי במקדש יש להתקנה דין אחר "על משקה ‫בית מטבחיא דאינון דכין״ והעיד כן מפני שהיתה לו קבלה מפורשת על זה‬ ‫מה שקבל מראשי דור העבר שכל זה בחולין, לומר חוץ לעזרה או למזבח.

‫אבל זה מבואר מעצמו שעיקר התקנה היתה כבר מימים רבים לפני זה, ‫מהימים הראשונים עד שבימי יוסי בן יועזר נסתפקו כבר בנוגע לפרט אחד התלוי‬ ‫בזה, והוא העיד קבלתו על זה מרבותיו.

‫ובדברי יוסי בן יועזר ועדותו בזמן ההוא יש גם אחרת מה שהעיד עוד‬ "‬ודיקרב במיתא מסתאב״.

‫וכוונת דבריו ועדותו הוא מה שנאמר שם במס׳ ע"ז תניא נמי הכי ר׳‬ ‫יהודה אומר קורות נעץ להם ואמר עד כאן רשות הרבים עד כאן רשות היחיד. ‬‫‬‬

---

‬‫‬‬ ‫גם הנה לבד זה הרי לפי דבריהם היתה שאלתו צריכה להיות "הן ישא איש בשר קדש ונגע אל הלחם היקדש", ‬שהרי אך זה לבד השאלה, אם יש כח בהקדש לקדש הנוגע בו.

‫ומה ענין לכל אריכות דבריו ״הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד‬ ‫ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש".

‫ולכל היותר הי׳ לשונו צריך להיות ״הן ישא ‬איש ‫בשר קדש ונגע אל הלחם או אל כל מאכל היקדש".

‫ואי אפשר להעמיד פירושם כי אם לאמר שכל זה בא מפני השאלה השניה ״אם יגע טמא נפש בכל‬ ‫אלה היטמא" שבזה שאל באמת סדר טומאות.‬ ‬‫‬‬