עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/350

הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‫קעג‬

‬‫‬‬ ‫הארצות, ומצבם החומרי וגם הרוחני מורה מאד, ונמצא ביניהם גם כאלה אשר‬ ‫בניהם חצים מדברים אשדודית, הוכרחו אז להרחיב את תקנת מוקצה עד קצה‬ ‫האחרון.

‫אבל כאשר נתרקם הישוב אחר זה, והותחלו בארץ ישראל חיי סדרים, אז‬ ‫ממילא קבלו שם אצל כל העם ימי השבת ויום טוב את כל פניהם מימים מקדם‬ ‫ולא הי׳ צורך עוד בסייגים רחוקים שאינם מעצם התקנה, התירו אחת אחת בזמנים‬ ‫שונים.

‫והיינו שעצם התקנה הכוללת של איסור מוקצה, עצם התקנה שנעשה לא‬ ‫מפני שהשעה צריכה לכך כי אם ככל סייגי תורה ומשמרת למשמרתה, אותה לא‬ ‫בטלו, ולא יכלו לבטל ולא הי׳ ענין כלל לבטל, שזה הוא סייג לתורה, ומהתקנות‬ ‫הראשיות.

‫אבל מה שהוסיפו על זה לא מעצם סייג לתורה, כי אם מפני שאז בשעה‬ ‫זו היתה השעה צריכה לכך, הנה עתה כשראו בית דין הגדול של כל ישראל‬ ‫שצורך השעה כבר עבר, הקילו והתירו בזה היתר אחר היתר עד ששבו אל עצם‬ ‫התקנה של מוקצה והכנה, היינו אל עצם התקנה שנעשתה ככל סייגי תורה לא‬ ‫מפני שהשעה היתה צריכה לכך, כי אם מפני שהדבר עצמו צריך לכך משמרת‬ ‫למשמרתי וסייג לגדר ככל התקנות הכוללות מדרבנן.

‫ומזה באמת באו כל המחלקאות הרבות של התנאים בדיני מוקצה והכנה, ‫שאין לנו דוגמתה וכיוצא בה בשאר דיני שבת ויום טוב.

‫לפי שהי׳ בפרטי דיני מוקצה חמשה זמנים שונים, עצם התקנה, ומה שבימי‬ ‫נחמיה הוסיפו בה עד קצה האחרון, ואחר זה מה שהתירו, וחזרו והתירו וחזרו והתירו ועל כן‬ ‫באו בזה מחלקאות שונות מה נכנס בגדר יסוד התקנה, ומה נתבטל מפרטי הדברים, ‫וכידוע שגם ר׳ שמעון המיקל ביותר בכל דיני מוקצה מודה בגרוגרות וצמוקים, ‫וכל היכי דדחינהו בידים, וכל שאינו יושב ומצפה, ודברים רבים כאלה, והיינו כל‬ ‫מה שנכנס גם לדעתו בדין עצם יסוד התקנה שבזה אין חולק. ‬‫‬‬

פרק ל״ח.

‬‫‬‬ ‫וראוי לנו להעיר במקום הזה, על פקודת הרומיים אשר הביא יאזעפוס‬ ‫אלטטי׳ ‪ XIV, 10, 12‬ויאמר שם:

"אחד מהשלוחים האלה שלח הורקנוס (החשמונאי) גם אל דאלאבעללא, ‫אשר משל אז באזיען (מטעם ממשלת רומא) ויבקש אותו לתת חופש ליהודים‬ (היושבים בין הגוים, בערי אזיען) מעבודת הצבא, ולהניח להם ללכת בכל דרכי‬ ‫אבותיהם, וכי יוכלו לחיות על פי חוקי דתם, כאשר קבל דאלאבעללא את מכתב‬ ‫הורקנוס שלח תיכף לכל ערי אזיען, ולכל לראש לעיר עפהעזוס (Ephesus‬) העיר‬ ‫הראשה באזיען בנוגע להיהודים כתב גלוי לאמר:

"בימי משרת הפריטאן ארטעמאן האימפעראטאר דאלאבעללא אל הסענאט‬ ‫ואל המאגיסטראט ואל העם מעיר עפהעזוס, אלכסנדר בנו של טהעאדארוס שלוחו‬ ‫של הורקנוס בן אלכסנדר ינאי הכהן הגדול ונסיך היהודים הודיע לי כי היהודים‬ ‫לא יוכלו לקחת חלק בין צבא המלחמה, מפני כי ביום השבת לא יוכלו לשאת‬ ‬‫‬‬