הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
קעג
הארצות, ומצבם החומרי וגם הרוחני מורה מאד, ונמצא ביניהם גם כאלה אשר בניהם חצים מדברים אשדודית, הוכרחו אז להרחיב את תקנת מוקצה עד קצה האחרון.
אבל כאשר נתרקם הישוב אחר זה, והותחלו בארץ ישראל חיי סדרים, אז ממילא קבלו שם אצל כל העם ימי השבת ויום טוב את כל פניהם מימים מקדם ולא הי׳ צורך עוד בסייגים רחוקים שאינם מעצם התקנה, התירו אחת אחת בזמנים שונים.
והיינו שעצם התקנה הכוללת של איסור מוקצה, עצם התקנה שנעשה לא מפני שהשעה צריכה לכך כי אם ככל סייגי תורה ומשמרת למשמרתה, אותה לא בטלו, ולא יכלו לבטל ולא הי׳ ענין כלל לבטל, שזה הוא סייג לתורה, ומהתקנות הראשיות.
אבל מה שהוסיפו על זה לא מעצם סייג לתורה, כי אם מפני שאז בשעה זו היתה השעה צריכה לכך, הנה עתה כשראו בית דין הגדול של כל ישראל שצורך השעה כבר עבר, הקילו והתירו בזה היתר אחר היתר עד ששבו אל עצם התקנה של מוקצה והכנה, היינו אל עצם התקנה שנעשתה ככל סייגי תורה לא מפני שהשעה היתה צריכה לכך, כי אם מפני שהדבר עצמו צריך לכך משמרת למשמרתי וסייג לגדר ככל התקנות הכוללות מדרבנן.
ומזה באמת באו כל המחלקאות הרבות של התנאים בדיני מוקצה והכנה, שאין לנו דוגמתה וכיוצא בה בשאר דיני שבת ויום טוב.
לפי שהי׳ בפרטי דיני מוקצה חמשה זמנים שונים, עצם התקנה, ומה שבימי נחמיה הוסיפו בה עד קצה האחרון, ואחר זה מה שהתירו, וחזרו והתירו וחזרו והתירו ועל כן באו בזה מחלקאות שונות מה נכנס בגדר יסוד התקנה, ומה נתבטל מפרטי הדברים, וכידוע שגם ר׳ שמעון המיקל ביותר בכל דיני מוקצה מודה בגרוגרות וצמוקים, וכל היכי דדחינהו בידים, וכל שאינו יושב ומצפה, ודברים רבים כאלה, והיינו כל מה שנכנס גם לדעתו בדין עצם יסוד התקנה שבזה אין חולק.
פרק ל״ח.
וראוי לנו להעיר במקום הזה, על פקודת הרומיים אשר הביא יאזעפוס
אלטטי׳ XIV, 10, 12ויאמר שם:
"אחד מהשלוחים האלה שלח הורקנוס (החשמונאי) גם אל דאלאבעללא, אשר משל אז באזיען (מטעם ממשלת רומא) ויבקש אותו לתת חופש ליהודים (היושבים בין הגוים, בערי אזיען) מעבודת הצבא, ולהניח להם ללכת בכל דרכי אבותיהם, וכי יוכלו לחיות על פי חוקי דתם, כאשר קבל דאלאבעללא את מכתב הורקנוס שלח תיכף לכל ערי אזיען, ולכל לראש לעיר עפהעזוס (Ephesus) העיר הראשה באזיען בנוגע להיהודים כתב גלוי לאמר:
"בימי משרת הפריטאן ארטעמאן האימפעראטאר דאלאבעללא אל הסענאט ואל המאגיסטראט ואל העם מעיר עפהעזוס, אלכסנדר בנו של טהעאדארוס שלוחו של הורקנוס בן אלכסנדר ינאי הכהן הגדול ונסיך היהודים הודיע לי כי היהודים לא יוכלו לקחת חלק בין צבא המלחמה, מפני כי ביום השבת לא יוכלו לשאת