עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/349

‫‪344‬‬

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫ובכל מקום אשר נישא עין ולב לחדור אל תוך המעשים והמאורעות אשר‬ ‫היו מאז, נמצא לפנינו שכבר הי׳ הכל ערוך ומסודר ונהוג מהימים הראשונים‬ ‫ונשתרש אצל כל העם.

‫ובאמת גם כן מבואר הדבר בנוגע לאיסור מוקצה גם בברייתא בגמ' ובדברי‬ ‫ראשוני האמוראים עליה כי מפני שאיסור מוקצה הוא סייג וגדר גדול למנוחת‬ ‫ושמירת השבת החמירו בימי עזרא ונחמיה בתקנה זו עוד יותר מבימים האחרונים, ‫לפי שכמו שכבר נתבאר ראו אז בימי נחמיה בתוך העם בארץ ישראל בקעה‬ ‫גדולה אשר הוכרחו לגדור בה גדר עד קצה האחרון.

‫ועל כן לא לבד שלא באה תקנת מוקצה בימים המאוחרים, כי אם שהדבר‬ להיפך שכל שהי׳ בתוך התקנה הזאת תוספת חיזוק על עצם התקנה נתבטל בימים‬ ‫האחרונים, ונשארה רק עצם התקנה לבדה.

‫והן דברי הברייתא בגמ׳ במס׳ שבת ד׳ קכ"ג:

‫תנו רבנן בראשונה היו אומרים שלשה כלים ניטלין בשבת מקצוע של‬ ‫דבילה וזוהמא ליסטרין של קדרה וסכין קטנה שעל גבי שולחן, התירו וחזרו‬ ‫והתירו, וחזרו והתירו, עד שאמרו כל הכלים ניטלין בשבת חוץ מן המסר הגדול‬ ויתד של מחרישה.

‫ובגמ׳ שם "אמר ר׳ חנינא בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו דכתיב‬ ‫בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות וכו׳״.

ולשון רש״י ז"ל ״משנה זו דלעיל בראשונה היו אומרים שלשה כלים ותו‬ לא משום דהוו מזלזלים וכו׳״.

‫והיינו שעל הזמן ההוא הוא שנאמר בברייתא ״בראשונה היו אומרים שלשה‬ כלים וכו׳". ‬ ‫ומבואר בהברייתא שעד זמן התנאים שאחרי החורבן, הי׳ בזה שלשה זמנים‬ שונים זה אחר זה, וכולם להיתר.

‫והיינו שבמשך הזמן שאחר זה כל ימי הבית השני לא לבד שלא נעשה בדין זה‬ ‫איזה סייג והוספת איסור כי אם שהוסיפו להקל, ולחזור ולהקל, וחזרו והקילו‬ ‫עוד יותר.

‫והי׳ כל זה בשלשה זמנים שונים, אחרי ימי נחמיה בן חכליה.

‫התירו, וחזרו והתירו, וחזרו והתירו, עד שלבסוף אמרו כל הכלים נטלין‬ ‫בשבת חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה.

‫והן דברי המשנה שם ר׳ יוסי אומר כל הכלים ניטלין חוץ מן המסר הגדול‬ ויתד של מחרישה.

‫והוא דבר ההיתר האחרון האמור בברייתא.

ומסקנת הגמ׳ שתחלה התירו דבר שמלאכתו להיתר והתירו בין לצורך גופו‬ ‫בין לצורך מקומו וכו׳. ‫ והצעתי הדבר בכל זה כך הוא: ‬ ‫תקנת איסור טלטול מוקצה בתוך ביתו של אדם, ובכלי שימוש שהוא‬ ‫רגיל בהם, הוא באמת דבר שאין לו ענין עם עצם תקנת מוקצה ביסודה.

‫אבל כשראו אנשי כנסת הגדולה בימי נחמיה שהשעה צריכה לכך, בהיות‬ ‫אז בארץ ישראל העולים הראשונים מעטים מאד ומפוזרים ומופרדים בין גויי‬ ‬‫‬‬