עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/342

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

קסט‬

‬‫‬‬ ‫והלא דבר ברור הוא שאם קצר הדברים ואמר רק "ויהי מלפני השבת‬ ‫ואמרה ויסגרו הדלתות בשערי ירושלים" היו הדברים מובנים, ולאיזה צורך יאמר‬ "צללו שערי ירושלים״ לשון כזה אשר בכל האופנים אי אפשר לדעת מזה‬ ‫הזמן ביחוד.

‫אבל הכתוב הזה הוא באמת כפשוטו, ונוכל לדעת מזה ענין אחד ממעשי‬ ‫הימים ההם, וסדרי הדברים אז בנוגע לשבת והצעת הדבר זה הוא.

‫במס׳ שבת ד׳ ל״ה: נאמר תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת ראשונה‬ ‫להבטיל את העם ממלאכה שבשדות שניה להבטיל עיר וחנויות שלישית להדליק‬ ‫את הנר וכו׳.

‫ובמשנה במס׳ סוכה ד׳ נ״ג: (פ״ה מ״ה) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות‬ ‫במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה, בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות‬ ‫וכו׳ ובערב שבת היו מוסיפין שש שלש להבטיל את העם ממלאכה וכו׳.

‫ובמשנה חולין ד׳ כ״ו (פ"ז מ״א) כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה,‪ וכל‬ ‫מקום שיש הבדלה אין תקיעה.

‫ובמס׳ שבת ד׳ ל״ה אמר רבן שמעון בן גמליאל מה נעשה להם לבבליים‬ ‫שתוקעין ומריעין ושובתין מתוך מריעין וכו׳ מנהג אבותיהן בידיהן.

‫וזה הוא באמת מנהג קדום מאד.

‫אבל בימים ההם בירושלים אשר נאמר שם בנחמיה ז׳ ד׳ "והעיר רחבת‬ ‫ידים וגדלה והעם מעט בתוכה, ואין בתים בנוים״.

‫ויהי העם מפוזר מאד בתוך רחובות העיר הגדולה הזאת אשר מלפנים היתה‬ ‫רבתי בגוים, וכל העם נפוץ עתה ברחובותיה אחד הנה ואחד הנה.

‫ובפרט בהיות הדבר נם עבור עם שבשדות סביבות העיר וכמו שהוא במס׳‬ ‫שבת שם "ראשונה להבטיל את העם ממלאכה שבשדות״ והסדרים היו חסרים עוד, ‫והמכשלה רבה עוד ביניהם, ככל אשר נתבאר בפרק הקודם.

‫כי על כן תחת תקיעות עשו אז פעמונים וצלצלי שמע בכל שערי ירושלים‬ ‫מכל עברים, להשמיע קול לפני השבת אשר ישמע בכל פנות העיר להבטיל את‬ ‫העם ממלאכה.

‫וצללו שערי ירושלים הוא ממש כלשון הכתוב בחבקוק ג׳ ט״ז "לקול‬ ‫צללו שפתי".

‫והכתוב ירשום לנו באמת מכוון את הזמן מלפני השבת, הזמן אשר נקבע‬ ‫להבטיל את העם ממלאכה וזה הוא שיאמר:

"‬ויהי כאשר צללו שערי ירושלם מלפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות.״

‫והדברים פשוטים ומבוארין. ‬‫‬‬

‫פרק ל"ז.

‬‫‬‬ ‫וכשנשוב להתבונן בתוך ימי המאורעות בבית שני, נשוב ונראה גם משם‬ ‫עד כמה הי׳ אז הכל ערוך ומסודר כבר מימים רבים, מהימים הראשונים לפניהם, גם כל פרטי תקנות דרבנן בדיני השבותין. ‫‬‫‬‬