עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/341

‫‪336‬‬

הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫וכשנתבונן עוד גם בהפסוקים בישעיה סי' נ"ח אשר גם בכל אשר ירצו‬ ‫לאחר זמנם הלא זה ודאי שהי׳ קודם אנשי כנסת הגדולה, וכבר בא שם בדברי‬ הנביא:

"אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי, וקראת לשבת ענג לקדוש‬ ‫ד׳ מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על וכו׳."

‫והדבר ידוע כי הנביאים אין דבריהם תקנות חדשות, כי אם להזהיר לשמור‬ ‫ולעשות ולקיים את אשר בידם והידוע ומפורסם.

‫ואם נצרף כל זה יחד אז כל הדברים לפנינו כי אנשי כנסת הגדולה כבר‬ ‫כמעט לא חדשו דבר בנוגע לשבת, לא לבד בנוגע לעניני מצוות התורה שבזה‬ ‫דבר אין להם גם בכל התורה כולה, וכבר נתבאר לנו שירמיה כבר הוכיח את בני‬ ‫דורו על הסוף וקצה כל הנכלל בכלל של לא תעשה כל מלאכה דהיינו הוצאה.

‫אבל גם בנוגע לעיקרי התקנות מדרבנן, וגם בנוגע לכל מראה פני היום‬ ‫במנוחה שלמה, ולקדש את יום השבת והמניעה ממשא ומתן, ולקרא לשבת ענג‬ ‫ולכבדו מעשות דרכי חול (וכבדתו מעשות דרכיך) וממצוא חפצך ודבר דבר, כל‬ ‫זה כבר הי׳ נהוג ובא בימי הבית הראשון באין מחסור דבר אצל יסוד האומה בכללה. ‬‫‬‬

‫פרק ל"ו.

‬‫‬‬ ‫וראוי לנו להעיר בזה עוד על דבר חדש מאד בנוגע להימים הראשונים‬ גם בהנהגתם. ‬ ‫הנה בנחמיה י"ג נאמר:

"ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה‬ אשר לא יפתחום עד אחר השבת.

‫ורש"י ז"ל כתב "ויהי כאשר צללו כאשר נטו הצללים של ערב שבת‬ בשערים צויתי לסגור דלתות העיר".

‫וכן כתב הר"א אבן עזרא "צללו מענין צל והטעם הגעות הצל אל השערים״.

‫והר"ש פרחון בערך צלל כתב "ומזה נאמר כאשר צללו שערי ירושלים פי׳‬ ‫בהעריב שמש מעל השערים צויתי לסגור הדלתות״.

‫וכל הפירושים האלה בלתי מובנים כלל, והלא ודאי שלא עשה זה נחמיה‬ ‫שתים שלש שעות לפני שקיעת החמה, כי אם רק סמוך לעת ערב.

‫ואיך אפשר שיאמר על זה "ויהי כאשר צללו שערי ירושלים״ דהיינו לפי‬ ‫פירושיהם כאשר הגיעו הצללים לשערים או כאשר נטו הצללים בשערים שזה‬ ‫הלא בעוד היום גדול ^(ק)‪.‬‬

‫והר״ש פרחון דקדק יותר וכתב "פי' בהעריב שמש מעל השערים״ אבל‬ ‫הוא רחוק לגמרי מלשון הכתוב "ויהי כאשר צללו שערי ירושלים״.

‫ובכלל אין בכל ספר נחמיה מליצות וחידות וכל הדברים הנם שם רק‬ ‫דברים לענינם. ‬‫‬‬

---

‬‫‬‬

הערה (ק): והרב מלבים זצ"ל פי' כן דבריו גם מפורש וכתב "כאשר צללו ‬שנטו הצללים בערב שבת ‫אחר חצות״‪.‬‬ ‫ואין אלו כי אם דברי תימא לאמר שאסר עליהם הכל אחר חצות של ערב שבת. ‬‫‬‬