הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
קסח
גם זה עצמו אין לו ענין כלל את אשר ערבב הדברים יחד "בימים ההם ראיתי דרכים גתות וכו׳ ומביאים לירושלם ביום השבת" שלדרוך גתות בשבת ולעשות כל האיסורים האלה הכל אחת, אם ישאר היין שם או יביאו זה לירושלים.
אבל כל הדברים פשוטים וילכו למשרים, כל הקלקול בא רק מזה את אשר הרוכלים מבני הנכר הביאו פירותיהם לירושלים, ובני ישראל מפני שזה לא הי׳ אסור עדין קנו מהם צרכי אוכל נפש כענבים ותאנים.
ועל ידי זה נעשה עתה חדשה בירושלים את אשר לא הי׳ כלל בימים מקדם, כי נמכרו בחוצות ירושלים צרכי אוכל בשבת ויום טוב, על ידי הגוים אשר סביבותיהם.
אז בא מכשול עוד יותר גדול, כי קנאו בהם עם שבשדות מבני ישראל בהיות ענים ומרודם אז גדול מאד כמו שהוא בנחמיה (ה׳ א׳—ו׳) ואשר מצבם החמרי דלל מאד גם את מצבם הרוחני (טרם בוא עזרא ונחמיה) ובהיותם שם עוד בין הגוים, ויתחילו גם הם להביא יין ענבים ותאנים וכל משא, ועל ידי זה עברו גם על שביתת בהמתם ויהיו עומסים על החמרים, ובלקחם יין מהגתות נכשלו גם בדריכת הבדים, ויצאו מדחי אל דחי בכל עבודה בשדה.
ועל כן כל עיקר התקון לא הי׳ צריך להיות כי אם זאת לתקן המעוות ראשית חטאת, לאסור ולבטל את המכירות האלה ביום השבת ויום טוב, גם מן הנכרים, וזה הי׳ תקונם הכולל.
״ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש״ (צ״ט).
ועל כן גם בראשית הדברים בסי׳ י"ג שם ובהקלקול אשר ראה ביהודה באו הדברים יחד.
"בימים ההמה ראיתי ביהודה וכו׳ ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד."
לפי שאך מזה הלך המכשול ובא, ואך על ידי זה נתפשטה הפרצה, ועל כן היתה כל אזהרתו להם ״ואעיד ביום מכרם ציד״.
ועל כן הי׳ כל התיקון נגד זה ״ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות וכו׳ ומנערי העמדתי על השערים ״לא יבא משא ביום השבת".
ואך זה לבד תקן את כל הדבר לפי שאך זה לבד הי׳ הקלקול, ואך מזה באה אז הפרצה.
(צ״ט) והפרשה הזאת פרשה י״ג בנחמיה נקבצו בזה יחד כל התיקונים אשר פעל ועשה נחמיה ביהודה בזמנים שונים במשך ימי היותו פחה ביהודה ועל כל אחת מהם יסיים ״זכרה לי אלקי לטובה", והדבר הזה מקלקול מכירת הגוים תקן הוא עצמו תחלה בתור פחה, וימנע זה ביד חזקה ויסגור הדלתות ויעמד שומרים, אמנם זה יועיל רק לשעה, כי על כן בכריתות כתב האמנה מהתיקונים הגדולים עשו גם בזה תקון כולל, ויעשו על זה תקנה כוללת ״ועמי הארץ המביאים וכו׳ לא נקח מהם ביום השבת וביום קדש" ועל ידי זה הי׳ זה מאז לחק לישראל ככל דין התקנות הכוללות מדרבנן.
ונפלא הדבר עד כמה יתאימו כל הדברים יחד, ועד כמה יגוללו לפנינו את כל פרשת המעשים, עד שהכתובים הולכים ומפרשים זה את זה, וכל סדרי המעשים ההם בולטים לפנינו.
