עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/339

‫‪334‬‬

‫הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ "ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש.״

‫וזה הי׳ אז מצרכי השעה לתקן מפני שהישוב עוד לא נתרקם כל צרכו, ‫ודברים רבים הספיקו להם בני הנכר אשר סביבותיהם, ועל כן הי׳ אז צורך השעה‬ ‫בתקון כזה דבר אשר בבית ראשון לא הי׳ צורך בו לפי שבני ישראל היו‬ ‫המספיקים לאחיהם בעיר, והם לא מכרו בשבת גם מעצמם, כי מנוחת השבת היתה‬ אצל העם בכללו דבר קיים ועומד ומסודר לכל פרטיו.

‫ואמנם כי הי׳ בזה בימי נחמיה עוד מכשול יותר גדול, כטבע הדברים אשר‬ ‫כל מכשול לא יבוא בגפו וימשוך אחריו גם מכשולים עוד יותר גדולים.

‫כי מפני אשר עדין לא נאסר לקנות מן העכו״ם דבר לצרכי שבת ויום‬ ‫טוב, פרץ אז קלקול יותר גדול, כי מתוך שהגוים היו מביאים זה ומוכרים בירושלים‬ ‫כי על כן התחילו גם עם שבשדות מהיהודים לעשות כן, ואלה בהכינם להביא זה‬ לירושלים, נכשלו גם באבות מלאכות.

‫ואך על ידי כל הדברים האלה נוכל להבין את דברי הכתובים בנחמיה י״ג, אשר הנם תמוהים מאד גם בסדרם נם בהדברים עצמם.

ולשון הכתובים שם הוא:

"בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים‬ ‫על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת‬ "‬ואעיד ביום מכרם ציד״. והצרים "ישבו בה״ מביאים דאג (דגים) וכל מכר, ומכרים‬ ‫בשבת לבני יהודה ובירושלם ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע‬ ‫הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת.״

‫והדברים מתמיהים מאד, כי הנה ראה קלקולים גדולים כאלה, ובכל זה‬ ‫בהתקון אשר עשה על כל זה, אין זכר מדבר הקלקולים הגדולים ההם, ולא תקן‬ ‫דבר כי אם על המכירה לבד, ורק בירושלים עצמה, ולא עשה שום תקון אצל עם‬ שבשדות, ונאמר שם מיד לאחר זה: ‬ "ויהי כאשר צללו שערי ירושלים לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות, ‫ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת, ומנערי העמדתי על השערים "לא יבא‬ ‫משא ביום השבת״ וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים, ‫ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החמה אם תשנו יד אשלח בכם‬ ‫מן העת ההיא לא באו בשבת.״ ‫ ואין כאן דבר על החילול הגדול אשר ראה בימים ההם ״דרכים גתות‬ בשבת ומביאיס הערמות ועמסים על החמרים״.

‫ואמנם כי גם הדברים שם בלשונו בהקלקול מפליאים מאד כי יאמר:

"בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים‬ ‫על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד‬ ‫ביום מכרם ציד.״ ‫ אבל מדוע לא הזהיר אותם על המלאכות, ויאמר רק זאת "ואעיד ביום‬ מכרם ציד".

ואיך עזב את החמורות שבחמורות, ועסק רק בקלות. ‬‫‬‬