עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/338

הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‫קסז‬

‬‫‬‬ ‫בעיקרם נועדו לתת להשבת את כל תארו ומראה פניו, ונחקרה לדעת זאת מתי‬ ‫הי׳ הזמן אשר כבר היו קבועים ועומדים.

‫הנה מקח וממכר בשבת ויום טוב, גם משא ומתן כללי גם מקח וממבר‬ פרטי אסור בשבת ויום טוב מדרבנן, ועלינו לחקור זאת לדעת מתי נאסר זה, ‫ובאיזה זמן היתה התקנה הגדולה הזאת.

‫הנה בכריתת האמנה הכוללת בימי עזרא ונחמיה, ‬אשר נאמרו שם תקנות‬ ‫רבות אשר תקנו אז וכרתו אמנה עליהם נאמר בנחמיה י׳ א׳:

"‬ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו, ועל‬ ‫החתומים נחמיה וכו׳ ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת‬ ‫למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש (יום טוב).״

‫ומזה הדבר מבואר שמקח וממכר עצמו מקח וממכר כללי היינו זה שלא‬ ‫יסחרו בני ישראל עצמם בשבת, ולא ישלחו מערבם בשבת, זה הי׳ אסור ועומד‬ ונשמר מכל העם גם קודם זה ^(צ"ז).

‫האיסור אשר הוסיפו הם אז בתוך האמנה הי׳ רק זאת:

"ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח‬ מהם בשבת וביום קדש".

‫דהיינו מה שדרוש לצרכי היום, פירות וירקות הנאכלין, או דגים ביום טוב‬ ‫וכדומה.

‫שאלו הי׳ גם מקח וממכר כללי מותר עד אז, ואלו הי׳ עד אז בין בני‬ ‫ישראל עצמם החנות פתוחה, והחנוני מקיף, השולחני על שולחנו, והשוק הומה‬ ‫מלוקחים ומוכרים.

‫הרי דבר פשוט הוא שהי׳ להם לאסור זה תחלה, ואיך יאסרו לקנות דבר‬ ‫מה לצרכי אכילת שבת ויום טוב, אם השוק הומה מאדם המוכרים ולוקחים גם‬ מסחור כללי.

‫אבל כל זה הי׳ אסור מכבר, ובני ישראל עצמם נחו ממשאם ומתנם ביום‬ ‫השבת ויום טוב ^(צ"ח) ועל כן תקנו אז תקנה הנוגעת כבר לקצה האחרון של‬ ‫איסור מקח וממכר בשבת ויום טוב, והוא שגם: ‬‫‬‬

---

‬‫‬‬

הערה (צ"ז): ובאמת כי יש לזה גם שורש גדול בתורה במצות עשה של תשבות ועי׳ ברמב״ם הלכות‬ שבת פרק כ״א הלכה א׳ ובהרב המגיד שם. ‫ הערה (צ"ח): וראוי להעיר במקום הזה על דברי עמוס ח' ד׳ "שמעו זאת השאפים אביון ולשבית‬ ענוי ארץ לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר".

ורש״י ז״ל כתב שם ״יעבור החדש תרגום יונתן מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ולשון העברה‬ ‫הוא כמו (ירמיה מ״ו) העביר המועד, ולפי שדוחק את הקרבת העומר והשנה נמשכת והישן מתיקר, והשבת‬ ‫ונפתחה בר מתי תבוא השמיטה ותיקר התבואה ונתפח אוצרות בר שלנו", וע״ש גם דברי הרב מלבים ז״ל, ‫והפירוש היותר נראה בפירוש מתי יעבור החדש הוא חדש ניסן חדש הקציר שאז יש להעניים לקט שכחה ופאה‬ ‫או כפשוטו כדברי המבאר שם אשר כבר הובאו בהערה צ״א.

‫אבל איך שנפרש את הכתוב הזה, עדות הוא לישראל שכל חיי העם בכלל לקח עמדתו רק על פי‬ ‫התורה והמצוה, וככל דרכי התורה המסודרים דברי עמוס הלא הנם כבר על חיי העם כלו בכללו.

‫ועמוס הנה הי' מקומו בין עשרת שבטי ישראל, ולא בין בני יהודה, וכידוע היו הם היותר נכשלים‬ ‫והיותר מתרשלים בדרכי התורה, ובכל זה הנה הי׳ גם אצלם סדרי החיים רק על יסודי ודרכי התורה.

‫וכבר הערנו שזה הוא העיקר היותר גדול בכל החקירה הזאת ובכל אשר נחקור נראה לפנינו כי כל‬ ‫המצוות בצביונם היו נהוגים ובאים, ואך על פי זה הלכו חיי העם בכללו. ‬‫‬‬