עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/337

332

הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫ומכל זה יחד הננו רואים שני הדברים, האחת והוא עיקר דברינו במקום‬ ‫הזה כי דבר שאין ספק הוא שזה שקראו כבר בימי שאול ודוד את היום שלפני ראש‬ ‫החדש יום המעשה, בניגוד אל יום הבא יום ראש החדש שלא עשו בו מלאכה, ‫זה ודאי שהיתה זה תקנה מה שתקנו ראשי התורה עוד לפני זה ופשט בכל העם.

‫ומדברי התורה לא לבד שאין זכר שם מאיסור מלאכה בראש חדש, כי‬ ‫אם שכל דברי התורה מפורשים שאין בראש חדש איסור מלאכה, ודבר אין לראש חדש עם איסור מלאכה, ככל אשר כבר נתבאר.

‫ועל כן הננו רואים מזה שכבר בימים היותר קדומים בימי שאול ודוד לבד ממה‬ ‫ששמרו ועשו את כל מצוות התורה הנה כבר הי׳ להם גם תוספי קדושה על‬ ‫התורה, ותקנות של ראשי התורה משמרת לחיזוק התורה.

‫ואמנם כי נוסיף עוד לראות כי לא לבד בכל ימי הבית השני כי אם שגם‬ ‫בימי הבית הראשון היו שבת ור״ח מיוחדים לענינם כי יבוא העם ויתאסף יחד‬ ‫לשמוע בלימודים ובר"ח עוד יותר לצורך עם שבשדות, כי יבואו העירה לשמוע‬ ‫דברי התורה והמצוה, ויהי׳ בזה סידור כללי להתפשטות התורה בתוך העם ^(צ"ו).

וזה הוא היסוד היותר גדול בכל החקירה הגדולה הזאת, לחקור לדעת את‬ ‫אשר הי׳ כל ימי הבית הראשון, וככל אשר יבואר לנו בדברינו שם כי היו אז‬ ‫מעשי המצוות בתוך כלל העם, וזה הוא באמת עיקר הקבלה בכל מעשי המצוות, ‫הנעשים וחיים בין יסוד העם, ונעזבים רק מהנחשלים והמוקצים שבהם, אשר בכל‬ ‫ריבוי מנינם נתבטלו נגד הטובים ואנשי הסגולה נושאי דגל תורת ד', ‬וכל הנגררים‬ ונמשכים אחריהם.

‫והננו רואים שכל הדבר הי׳ לו סידור כללי אשר הלך כן גם בכל ימי‬ הבית הראשון, וגם בכל ימי הבית השני.

‫ומראשית הימים דאגו כבר להפצת התורה והמצוה בתוך העם, ועל כן הנה ‫בכל המעמדים, ובכל המאורעות השונים והמכשולים הרבים והגדולים אשר באו‬ ויהיו, עמד טעמם בם, ויסודי התורה נשמרו מטובי העם בכל טהרתם.

‫והננו רואים דרכי העם בכללו, אשר גם בארצות פזוריהם בין הגוים, ואל‬ ‫כל המקום אשר הודחו שם יסדו להם את כל זה, ויתנו נפשם להמוסדות האלה, אשר קנו מקומם בתוך חיי העם. ‬‫‬‬

‫פרק ל"ה.

‬‫‬‬ ‫ונשובה לדיני שבת הקיצונים, היינו האיסורים אשר גם דבר אין להם עם‬ ‫איסור של לא תעשה כל מלאכה, דבר האיסורים והתקנות הכוללות מדרבנן אשר ‬‬‫‬‬

---

‬‫‬‬ ‫לפי שגם ערב הפסח וגם ראש חדש לא נאסרו מטעם קדושתם הם, מטעם עצמו של יום, ולא היתה ‫התקנה מפני היום, כל התקנה היתה ביסודה לאסור מלאכה אצל הקרבת הפסח והקרבת מוספי ראש חדש, ועל‬ כן כשחרב בית המקדש ואין קרבן, אין עוד מה שיאסור עשיית מלאכה, ולא הטעם בטל כי אם הדבר עצמו.

‫הערה (צ"ו): וזה עצמו נאמר בירושלמי מועד קטן פ״ב ה״ג גם על חול המועד, ונאמר שם: אמר ר׳ בא בר ממל, אילו הי׳ לי מי שיומנה עמי היתרתי בשר בכור וכו' כלום אסרו לעשות מלאכה‬ ‫בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגעין בתודה ואינון אוכלין ושתין ופחזין. ‬‫‬‬