עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/335

‫‪330‬‬

הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן‬

‬‫‬‬ ‫ומאירים לפנינו מתוך כל זה דברי הברייתות בגמרא אשר רבותינו בעלי התוס׳ נתקשו בזה.

‫כי במס׳ מגילה ד' כ״ב: נאמר בגמרא תא שמע זה הכלל כל שיש בו‬ ‫ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין שלשה ושאין בו ביטול‬ ‫מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה.

‫והנה מפורש בזה בלשון הברייתא "ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון‬ ‫ראשי חדשים וחולו של מועד״.

‫אבל במס' חגיגה ד׳ י״ח אמרינן מפורש להיפך ונאמר שם "ראש חדש‬ ‫יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה".

‫וכבר נתקשו בזה התוס׳ במגילה כ"ב בד"ה ושאין בהן וכתבו לתרץ זה "ויש‬ ‫לומר דוודאי מותר הוא בעשיית מלאכה לאנשים אבל נשים אסורות במלאכה‬ לפי שלא פרקו נזמיהן במעשי העגל".

‫ודברי רבותינו אלה נפלאו מאד, ולא נוכל לדעת מקום לדבריהם.

וכי מה ענין נשים לכאן, והלא הדבר אשר ידובר עליו במס׳ מגילה הוא‬ ‫מהקריאה בבית הכנסת, לבלי לבטלם ממלאכתם, ונאמר על זה "‬ושאין בו ביטול‬ ‫מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה״ והלא דבר פשוט‬ הוא שהכוונה שאין בו ביטול מלאכה לאנשים הבאים לבית הכנסת.

ויותר מזה שהרי הדבר גם מוכיח על עצמו, שהרי מפורש בהברייתא "כל‬ שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב״.

‫והדבר ידוע כי תשעה באב אסור בעשיית מלאכה במקום שנהגו, והוא גם‬ משנה מפורשת במס׳ פסחים ד׳ נ״ג (פ״ד מ״ד) מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה‬ ‫באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים״.

‫והנה כי כן הלא יש בתשעה באב הרבה יותר ממנהג נשים לבטל ממלאכה, ‫שיש מקומות שנהגו הכל באיסור מלאכה, ותלמידי חכמים בטלים בכל מקום.

ובכל זה נחשב תשעה באב בברייתא זו עצמה ליום מלאכה, ובא עליו‬ "כל שיש בו ביטול מלאכה לעם״.

‫ואיך אפשר להעלות על הדעת כי נגד זה תחשוב ברייתא זאת את ראש‬ ‫חדש ליום שאין בו ביטול מלאכה לעם מפני מה שנהגו רק הנשים. ‬ ואמנם שגם אפי' נשים אין זה להם מנהג קבוע בראש חדש, ובירושלמי‬ ‫פסחים פ״ד ה״א שהוא כל המקור לזה הלשון שם הוא רק זה:

‫נשי דנהיגין דלא למעבד עבידתא באפוקי ‬שבתא אינו מנהג, עד יפני סדרא‬ ‫מנהג, בתרייתא ובחמשתא אינו מנהג, עד יתפני תעניתא מנהג, יומא דערובתא אינו מנהג, מן מנחתא ולעיל מנהג, יומא דירחא מנהג.

ומבואר שגם אצל הנשים אין זה מנהג קבוע כלל, ודברי הירושלמי הם‬ ‫רק זה לבד לאמר שאלה מהנשים שנהגו כן אין זה מנהג בטל, כי אם מנהג‬ שיש לו מקום, ולא מנהג טעות.

‫ועיקר הכל שמה ענין נשים לכאן, והרי כל הענין מדבר מקריאת התורה‬ ‫שלא לבטל את העם ממלאכתם בימים שיש שם ביטול מלאכה ^(צג) ‬‫‬‬

---

‬‫‬‬

הערה (צג): ונראה ברור שזה רק גליון שנשתרבב לדברי התוס׳ ועיקר דברי התוס' הם כלשונם במס׳‬ ‬‫‬‬