הימים הראשונים יסודי תקנות דרבנן
קסא
ובכל זה שכח החכם ווייס רק דבר אחד לראות גם את דברי התורה ולדעת אם יש שם איזה מקום לפרש הדברים כן, ולראות אם אין דברי התורה מפורשים נגד זה, באין מקום כלל לכל דברי תהו אלה.
כי אמנם לא שם לב לפרשה שלמה בתורה בספר ויקרא פרשה כ"ג.
שלפני כל המקראות בעניני המועדות נאמר:
״וידבר ד' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ד' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי."
ובכל הפרשה הזאת אין גם זכר מראש חדש, לפי שדברי הפרשה הזאת הנם באמת מדיני חגיגת המועדות, ושביתת מלאכה בהם, שאין לראש חדש דבר בזה מדין תורה.
והוזכרו שם זה אחר זה דבר יום השבת ויום הראשון והשביעי מחג המצות, ויום חג השבועות, ויום ראש השנה, ויום הכפורים, ויום ראשון ושמיני של סוכות.
ואין זכר לראש חדש, לפי שדבר אין לו עם המועדות, ואינו מקרא קדש, ואין בו שביתת מלאכה, אשר אך זה הוא עיקר ענין הפרשה הזאת.
ורק בספר במדבר בפרשת פנחס אשר שם באו רק דיני קרבנות המוספין, ואך זה כל עיקר ענין הפרשה ההיא שם הוזכר גם ראש חדש לדין קרבן מוסף.
ויותר מזה שגם שם בפרשת פנחס אף שענין הפרשה הוא רק בנוגע לקרבן מוסף ואשר על כן הוזכר שם גם ראש חדש, בכל זה כאשר הוזכרו שם כל אחד מהמועדות הזכירה התורה בקצרה גם שם איסור מלאכה, אבל אין זכר מזה אצל ראש חדש גם שם.
ואצל חג המצות נאמר גם שם:
״ובחדש הראשון וכו׳ ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו, והקרבתם וכו׳ וביום השביעי מקרא קדש יהי׳ לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו."
וכן אחר זה:
"וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לד׳ בשבעתיכם מקרא קדש יהי׳ לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו, והקרבתם וכו׳."
ואחר זה:
"ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהי׳ לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהי׳ לכם, ועשיתם עולה וכו׳.״ ואחר זה:
"ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהי׳ לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו, והקרבתם עולה וכו'."
ואחר זה:
"ובחמשה עשר לחדש השביעי מקרא קדש יהי׳ לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לד׳ שבעת ימים, והקרבתם עולה וכו׳.
ביום השמיני עצרת תהי׳ לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם וכו׳.
וזה הוא אף שכל ענין הפרשה הוא רק מוספי הקרבנות, ובסוף בא רק זה: "אלה תעשו לד׳ במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם."
