עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/325

‫‪320‬‬

‫הימים הראשונים‬ יסודי תקנות דרבנן

‬‫‬‬ ‫ויאמר שם מיד אחר זה "כאשר צויתי את אבותיכם, (כ״ג) ולא שמעו ולא‬ ‫הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שמוע ולבלתי קחת מוסר". ‬ ‫ומזה מבואר שלא הי׳ בזה ענינים חדשים, כי אם שיזהיר על דברים הידועים‬ ‫לכל מימים רבים לפני זה.

‫וכבר הערנו, ויבואר לנו במקומו כי לשון הנביאים בתוכחתם הי׳ בשילוח,‬ ‫וכל שפרץ העם דברו בדרך כלל, אף שהדברים נשמרו ונעשו מהטובים ויראי ד׳, ‫אבל אחרי שהי׳ שם הרבה אשר הקילו ראשם ידברו כן בלשונם לכל העם בהיות‬ ‫הדבר פרוץ בין העם בכללו, ונמצאו הרבה עוברים.

‫ואמנם כי נראה עוד יותר בדבר התקנות דרבנן בעניני קדושת מועדי ד׳‬ ‫עוד בימי הבית הראשון, מענין ראש חדש שהוא המדרגה היותר קטנה שבכל‬ ‫מועדי ד׳, ומדין תורה אין בו שום שביתה כלל. ‫ והחכם ווייס במצאו מפורש בכתבי הקדש שנהגו אז גם איסור מלאכה‬ ‫בראש חדש, לא הבין שהי׳ זה הנהגה טובה שנהגו כן (וככל אשר יבואר) ותוספת‬ ‫קדושה בעניני שמירת המועדות, כי אם הרים זה על הנס כי בימים ההם הובנו‬ ‫דברי התורה באופן אחר ממה שהובנו בימי הבית השני.

‫ובהסתירו פניו מלראות דברים מפורשים בכתוב ובהיות משוש דרכו גם‬ ‫לשנות פניהם למען הטעות את הקוראים יאמר בחלק א׳ מדו"ד עמוד 47 לאמר: ‬ "אך ראוי להעיר עוד על דבר אחד, משתי סבות, האחת מפני שהוא‬ ‫מפרש חק בתורה "והפירוש" ההוא קיימו וקבלו כל הנביאים עד סוף ימי הגולה, ‫והסבה השנית היא יען כי הוא אחד מן הפירושים אשר במשך הזמן נתבטל‬ בהחלט, הנה בבחינת הערך של יום החדש או ראש חדש לא נמצא בתורה "דבר‬ ‫ברור" ולא ידענו אם יש לו קדושה כשאר מועדי השנה או לא רק נאמר כי‬ ‫יקרבו בראשי חדשים קרבנות מיוחדים כמו בשבת ובמועדים (במדבר כ"ח י״א)‬ ‫וכן יתקע בחצוצרות על הקרבנות כמו בחג (שם י׳ י׳), ואמנם מדברי הנביאים‬ ‫נלמד כי היו חוגגים את יום החדש. כבר בימי הנביא אלישע היו נוהגים הטובים‬ ‫בעם ללכת אל הנביא לדרוש את ד׳ ביום החדש כמו ביום השבת (מ״ב ה׳ כ"ג)‬ ‫וזה אות כי הי׳ יום מנוח, וכן יקראהו ישעיה "מקרא קדש״ כמו את יום השבת‬ (ישעיה א׳ י"ג) וגם יחזקאל יעשהו מקרא קדש אשר בו יבואו כל עם הארץ‬ ‫להשתחוות לפני ד׳ (יחזקאל מ״ו א׳) ולא לבד שהיום החדש הי׳ חג להיות בו‬ ‫עבודת אלקים מיוחדת, כי אם נעצרו בו גם ממלאכה, כי היו קוראים את היום‬ ‫שלפני החדש יום מעשה, בניגוד אל יום החדש שהוא יום השביתה (ש״א כ׳‬ ‫י״ט ועי׳ ת"י והשבעים ובבלי מגילה כ״ב ופרש"י) ונמנעו בו ממקח וממכר (עמוס‬ ‫ח׳ ה׳) ומכל זה נראה ברור כי היו שובתים בראש חדש כמו בחג "ובלי ספק‬ ‫פירשו כן את החק תורה״ יען כי הוא נפלא על ידי קרבנות מיוחדות על כן יש‬ ‫לו קדושת החג, אבל זה הפירוש לא נתקיים במשך הזמן״ אלה דבריו.

‫ומה נעשה להם לכל החוקרים האלה, אשר גם בבואם לחקור בדברי ימי‬ ‫ישראל, הנוגעים לתורה, שכחו לפתוח את ספר התורה הזה. ‫ והנה יכפיל כי הנהו מעיר על פירוש בדברי התורה, וכי הפירוש הזה קיימו‬ ‫וקבלו כל הנביאים עד סוף ימי הגולה, וכי הוא אחד מן הפירושים אשר במשך‬ ‫הזמן נתבטל בהחלט, וכי גם בלי כל ספק פירשו כן את החק תורה.‬ ‬‫‬‬