המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קמט
ועל כל היסודות האלה אין שם במשנה לא דרשה ולא לימוד, לפי שכל זה עצם דבר קבלתם בדיני התורה.
אבל מיד אחר זה בא שם:
נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת שנאמר (דברים כ״ה) ושלחה ידה אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין.
והנה זה הוא כבר לימוד, ונתפרש במשנה, ואף שאין ספק שגם בדינים כאלה סמכו בעיקרם על יסודי הקבלה שהם מוכיחים כן, אבל מפני שלמדו זה גם מקרא בא הדבר מפורש כן במשנה, לפי שהמשנה מסרה לנו את הדברים כפי שנאמרו ונשנו ביסודן.
ועיי׳ במס׳ בכורים פרק א':
משנה ח׳) הפריש בכוריו נבזזו נמקו נגנבו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא(עח) נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא.
משנה ט׳) ומנין שהוא חייב באחריותם עד שיביא להר הבית שנאמר (שמות כ"ג) ראשית בכורי אדמתך תביא בית ד׳ אלקיך מלמד שחייב באחריותם עד שיביא להר הבית.
והנה לנו משנה שלמה שבאה רק לפרש ולבאר הלימוד של המשנה הקודמת, ומנין שהוא חייב וכו׳. וזה לפי שדין זה של הפריש בכוריו נבזזו נמקו וכו׳ הוא רק מקרה שקרה, והדבר אינו מיסודי הקבלה עד שיהי׳ על זה עצמו קבלה פשוטה, והכריעו זה על פי יסודי הקבלה ומלשון הכתוב, ועל כן בא זה מפורש במשנה.
ועי׳ במס׳ יבמות ד׳ ע׳ (פרק ח׳ משנה ב׳):
איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הביצים שלו ואפי׳ אחד מהם, וכרות שפכה כל שנכרת הגיד, ואם נשתייר מהעטרה אפי׳ כחוט השערה כשר. וזה הוא עצם קבלתם בענין דברי התורה, ואין על זה במשנה לא לימוד ולא דרשה.
אבל אחר זה בא במשנה: פצוע דכא וכרות שפכה מותרין בגיורת ומשוחררת, ואינן אסורין אלא מלבוא בקהל שנאמר (דברים כ"ג) לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ד׳.
ובריש בבא קמא: ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער.
ועל זה אין לימוד שזה הוא מהמבואר בתורה.
אבל אחר זה כשרצו לאמר ולרבות גם הצד השוה שבהן, כבר בא הלימוד מפורש: לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה וכו׳ הצד השוה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ.
ועי׳ במס׳ סוטה פרק ו׳:
משנה ב׳) אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה ולא עוד אלא אפי׳ עבד אפי' שפחה הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה, חמותה ובת
הערה (עח): בתוך לשון המשנה בא שם מאמר מוסגר "והשניים אין חייבים עליהם חומש״ וכבר הערנו שכל כיוצא בזה שאינו מעיקר ענין המשנה, ובא בתוך לשון המשנה על ידי התנאים השונים, ויש מהם שהנם גם רק אליבא דחד תנא, כל זה יבואר לנו לכל פרטיו בדברינו על סידור האחרון מהמשנה.
