282
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
והוא ממש כמו שהוא ענין דברי המשנה במס׳ עדיות פרק ז׳ משנה ב׳ בתפסם לשון "משנה ראשונה“:
העיד ר׳ צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור שמשנה ראשונה חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו צירן.
וזה עצמו נאמר במשנה תרומות פרק י׳ משנה ט׳ בלא לשון "משנה ראשונה״:
חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן, העיד ר׳ צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.
והנה אין בזה לשון של משנה ראשונה כלל, לפי שהכונה פשוטה שר' צדוק ביאר שטעם המשנה הוא אינו מטעם תערובות כי אם שחגבים טמאים אין בהם דם כי אם לחלוחית בעלמא ועל כן ממילא כן הוא גם כשהוא בעין, וזה הוסיף ר׳ צדוק(עב).
ועל כן באמת באו במס' עדיות דברי ר' צדוק תחלה ואחר זה דברי המשנה עצמה.
לפי שהשונים כבר שנו רק דבריו לבדם, לפי שהם כוללים גם דברי המשנה, ואינם צריכים פירוש.
וממש כן הי׳ הדבר שם בסנהדרין עם דברי ר׳ עקיבא וכמו שנתבאר, ובאו תחלה דברי ר׳ עקיבא.
פרק כ"ז.
וראוי לנו להעיר בזה עוד בנוגע להמחלקאות של התנאים בגדר דברי המשנה.
כבר הערנו כי בדברי התנאים יש מהם מה שנחלקו במקרה הבא איך הדין שם על פי דיני המשנה הקבועים וידועים לכל.
ויש מהם מה שנחלקו בנוגע לסוף גדר דברי המשנה.
והמחלקאות האלה שנחלקו בנוגע לסוף גדר דברי המשנה אין זה כי אם מתוך שינוי סגנוני נוסחי קבלתם אשר קבלו על המשנה.
כי (כמו שהערנו בעמוד 144) מפני אשר כל הדברים האלה לא היו עוד מסודרים מלפני זה, ועדין לא הונח עליהם עוד חותם לעשותם לטבועים וקבועים בסגנון אחד לכל, כי על כן הנה מסר זה אז כל אחד לתלמידיו בלשונו הוא ובסגנונו, ועל כן נתחלקו הלשונות, ועל ידי זה נשתנו הדעות, וברבות הימים היו מזה ספיקות, ודברים רבים אשר לא ראי זה כראי זה.
ואף כי גם בכל המחלקאות האלה בא במשנה הלשון זה אוסר וזה מתיר, זה מטהר וזה מטמא, או סתם דברי ר׳ יהושע דברי ר׳ אליעזר, או דברי ר׳ עקיבא ודברי ר׳ ישמעאל וכדומה, אין זה כי אם מה שנחלקו מתוך סגנון קבלתם.
ונביא בזה איזה דוגמאות לברר הדבר(עג).
והנה במס׳ נדה ד׳ י״ט (פרק ב׳ משנה ו׳) בא שם לשון המשנה:
חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזוג.
הערה (עב): ומזה עצמו מבואר שהדין עם רוב הפוסקים ביו״ד סי' פ״ה שגם הוא עצמו שרי, שהרי אין כאן מחלוקת כלל, ואך זה לבד עיקר הפירוש.
הערה (עג): ועיקרי כל הדברים האלה לפרטיהם יבוארו בדברינו על התנאים עצמם בכרך הבא.