המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קמא
"לפי הראוי בזה שכל מה שלא תמצאהו כתוב בתורה ותמצאהו בתלמוד שלמדוהו באחת מי"ג מדות אם בארו הם בעצמם ואמרו שזה גוף תורה או שזה דאורייתא הנה ראוי למנותו אחרי שהמקובלים ממנו אמרו שהוא דאורייתא ואם לא בארו זה ולא ידברו בו הנה הוא דרבנן.״
ועל כן הנה גם במקום הזה לא עשה רבינו דבר מדעתו ומסברתו לברר לו דרשות מתוך דרשות איזה דאורייתא ואיזה דרבנן, ידע רבינו היטב כי אין הדבר תלוי כלל בדרשה זו או זו אשר הם באו על הדינים המקובלים, ולא שהדין בא מהם, הכל תלוי רק בהיוצא מתוך עומק סוגית המשנה והגמרא במקומם לדעת משם אם זה וזה מקובל ומוכרע לדאורייתא או דרבנן.
וכן עשה גם במקום הזה, ואחרי שאין זה מדרך המשנה כלל לסדר תחלה דברי החולק על אשר הי׳ מוסכם לפני זה, ואלו הי׳ ר׳ עקיבא חולק על דין המשנה הראשונה הי׳ סידור הדברים תחלה דברי המשנה הראשונה, ועל זה דברי ר׳ עקיבא.
ואחרי שגם יותר מזה בלא דברי ר׳ יוסי השכיחו את דבר המשנה הראשונה, ואלו הי׳ כאן מחלוקת לא עשו כן, שהרי לפנינו שלא רצו להשכיח זה, והביאו דברי ר׳ יוסי.
ואחרי שבכל סוגית הגמרא לא נתפרש כלל במאי פליגי משנה ראשונה ור׳ עקיבא, והוא לגמרי נגד דרך סוגית הש״ס במחלוקת, ואף כי במחלוקת של ענין גדול וכולל כזה. ולא זו בלבד כי אם שבכל הסוגי׳ לא הוזכרו רבנן דר׳ עקיבא כלל, ולא דבר מחלקותם.
ויותר מזה שגם דברי ר׳ עקיבא לא הוזכרו על שמו, כי אם סתם, כאלו הוא באמת דבר מוסכם.
ועל כן ראה רבינו ונוכח מתוך הסוגי׳ עצמה שבהכרח שיש כאן רק דבר מוסכם לכל, והמשנה הראשונה חשבה רק פסולים מן התורה, קרובי האב כלשונו של רש״י ז״ל ור׳ עקיבא הוסיף לשנות יחד עם זה גם כל הפסולין מדרבנן.
ובגמ׳ סמכו הכל יחד לקרא והוא מדרכי הגמ׳ בכל מקום ואין זה כי אם אסמכתא דקראי.
ומפני שאין כאן מחלוקת והוא דבר מוסכם, תפסו כל השונים את הלשון של ר׳ עקיבא במשנה בהיותו כולל הכל. וזה עצמו רצה ר׳ יוסי לתקן, לפי שיכול לבוא מזה טעות שכל הפסולים מדרגתם אחת שהרי נשנו יחד, ועל כן הודיע לתלמידיו שבמשנה הראשונה לא באו באמת כי אם קרובי האב לבד מפני שאך הם לבדם דאורייתא והדברים פשוטים וברורים(עא).
הערה (עא): ובפי' המשניות תפס הרמב״ם בלשונו ״ואין הלכה כמשנה ראשונה״, והכונה שאין הלכה בזה שרק קרובי האב פסולים ולא קרובי האם, ולא נחית שם רבינו באריכות של ביאורים.
ושם כתב הרמב"ם ״ואמרו וכל הראוי ליורשו אינו מדברי משנה ראשונה אלא הוא תשלום משנת ר׳ עקיבא״.
וזה הוא שלא כדברי רש״י ז״ל ונראה שזה מפני הקושיות שהקשו על רש״י ז״ל שכתב הנמוקי יוסף, שגם בקרובי האם יש צו ירושה והרמב״ם הלא יסבור שבמשנה ראשונה נחשבו רק קרובי האב.
