הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
יב
אבל הדבר מתפרש מאליו ,הכל ידעו אז כי תכלית בקשתם זאת ויסודה
היא מפני כי בהממשלה הזאת היו הגוים ידם על העליונה, והיהודים נתונים תחת
ידם בהיות כל הנהגת הארץ רק תחת ידם.
ובאמת כי מפני שהי׳ טעמם ונימוקם ידוע אז לכל על כן לא עלה בידם להפיק חפצם, לפי שאצל הקיסר ושרי רומא הלא לא הי׳ כל רע בזה, אחרי אשר האיש אשר נקרא עליו שם מלך יהודה הוא עצמו העמיד שם את הסדר הזה, ומדוע לא ירצו בזה, הם המתהללים באלילים עם כל הגוים ההם, נגד בני יהודה עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. כי על כן הוכרחו שלוחי היהודים להתחיל דבריהם ממעשי הורדוס ואכזריותו נגדם, וכי ארכילאוס כבר הראה כי ילך גם הוא בכל דרכי אביו בכל אכזריות נפשו ועל כן יבקשו להסירו מהם ולהושיב נציב רומא.
ויאזעפוס בכל סיפוריו מהורדוס לא ידע דבר מהעם, ובכל אריכות דבריו על דבר הורדוס, שכח את כל דבר העם, שכח לגמרי כי לא תולדות הורדוס וביתו הוא אומר לנו לכתוב כי אם דברי ימי ישראל. אבל מהעם כשהם לעצמם אין שם אצלו דבר בכל דבריו הארוכים על מעשי הורדוס ולא יזכיר דבר מהם, וממה שהי׳ שם בכל אורך ימי הורדוס.
וכאשר נתבונן בהדברים המעטים אשר נשארו בידינו לפליטה מדברי שלוחי העם לפני הקיסר נראה ונמצא שם פרטים רבים וכוללים, אשר אין גם זכר אצל יאזעפוס מכל המעשים הרבים הגדולים והנוראים ההם, אשר בהכרח הרעישו אז את כל ארץ יהודה. שם נאמר "מספר גדול ורב מאד מהיהודים המית, מספרים גדולים כאלה אשר לא נשמעו בימים מקדם."
והלא ודאי נגע זה בכל פנות העם בכל ארץ יהודה, וירעישו את כל מוסרותיהם, ואין מכל זה אצל יאזעפוס פרטי דבר. הוא כתב רק המבצרים אשר כונן הורדוס לבלי ימרדו בו היהודים ולבלי יתקוממו נגדו, וגם זה בא רק בתוך שלשלת סיפוריו על הורדוס ומעשי תקפו ועלילות מצעדיו, אבל העם וכל הנוגע להם ,לא יזכיר יאזעפוס ,כאלו קדמוניות היהודים אין זה הנונע לעם ישראל והמעשים עמהם ואין זה דבר מראה פני העם בעת ההיא, כי אם דבר הורדוס האדומי ונשיו ובניו, אשר בכל דברי יאזעפוס בכל משך הזמן הזה לא בא כי אם זאת(י״ד) ואך בזה האריך עד בלי די. וכן אין שם זכר מפרטי מעשים, אשר נכללו בדברי היהודים באמרם:
"על טובי העם שם עלילות דברים למען הגותם מן המסלה וימיתם באופנים משונים מאד." "גם ראשי יהודה ובחיריהם (עשירי היהודים) צוה להרוג על ידי צל־פשעים
הערה (י״ד): אם נתבונן בדברי יאזעפוס אז נראה כי קו המקיף את דבריו בכל ספריו אינו העם כי
אם פרטי מעשי המושלים, וגם בחיי המושלים הנה גם במלחמת היהודים אף כי על החשמונאים ידבר רק בדפים
אחדים על כל הזמן הארוך מכלם יחד, הנה בבואו להורדוס ירחיב ידו וידבר על כל פרטי פרטות מכל תפארתו
וגדולתו כאלו הי׳ רק זה מטרת חבורו, ויקרא לו בכל דבריו ״המלך״ סתם, עוד גם בהימים אשר אנטיגנוס
החשמונאי ישב על כסא המלוכה בירושלים.
וכל זה יפרוש לנו אור על דרכו של יאזעפוס בכתיבת דברי ימי ישראל.
