עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/279

‫‪274‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫אומר וכו׳ אלמא משמע דכולה ר׳ אליעזר קתני לה ואומר רבינו יצחק דלא קשיא‬ ‫מידי דבמה דברים אמורים דתוספתא אמתני׳ דהכא קאי ולאו אמילתא דרישא‬ דר׳ אלעזר דתוספתא וכו'."

‫וכן הדבר גם במקום הזה במס׳ נזיר שאנו עומדין בו שהלשון הזה בתוספתא‬ "כיצד הוא עושה״ אינו על הנאמר לפני זה, כי אם ישוב וילך על דברי ר׳ עקיבא‬ במשנתינו וכמבואר.

‫ואחרי כל זה הנה נבין גם את דברי הגמ׳ על זה אשר כבר הוכרחו להגיהם‬ ‫אבל גם אחרי ההגהות ההם נשארו סתומים לגמרי, וכל הלשון מפליא ובלתי מובן.

‫והנה לשון הגמ׳ לפנינו הוא:

‫תנא קמא לא מדמי להון לכל איסורי נזיר לשתיה ור׳ עקיבא כיון דכתיב‬ ‫וענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה כזית אף כל איסורין כזית.

‫והתוס׳ במס׳ סוכה ד׳ ו׳ הביאו שלשה נוסחאות בדברי הגמ׳ אלה וכתבו שם:

‫״ת״ק מדמי להו איסורי נזיר לשתיה ובאכילת עלין ולולבין נמי בעי רביעית‬ ‫כמו בשתיה וכו׳ ורבינו תם גריס שם בנזיר ת״ק לא מדמה להו לכל איסורי נזיר‬ ‫לאכילה וכן מצא בספר ישן, ויש ספרים שכתוב בהן ולא מדמי להו לאיסורי‬ ‫נזיר לשתיה והכל אחד."

‫וכל זה יודיע לנו רק זאת שהדברים עצמם סתומים ועל כן רצה כל אחד‬ ‫להגיהם על פי דרכו, עד שיש לנו שני נוסחאות מהיפוך להיפוך ״ת"ק מדמי להו" ‫״ות"ק לא מדמי להו".

‫והנה התוס׳ דחו הגירסא ת״ק מדמי וגרסו תנא קמא לא מדמי, אבל גם‬ ‫אחר כל זה עוד לא נוכל לדעת איך יפרשו לשון הגמרא^(סו).

‫והרי ענין דברי הגמ׳ לפי פירושם (דהיינו לפי פי׳ רבינו תם וגירסא זו)‬ ‫הוא שר׳ עקיבא מדמה שתיה לאכילה, ועל כן סובר ששניהם בכזית, ות"ק לא‬ ‫מדמה שתיה לאכילה וע"כ סובר דגם בנזיר כל חד כדינו אכילה בכזית ושתיה‬ ‫ברביעית כמו שהוא גם בכל התורה.

‫אבל הלא לפי זה הי׳ לשון הגמ׳ צריך להיות "תנא קמא לא מדמה שתיה לאכילה".

‫ומה ענין ללשון הגמ׳ שלפנינו "תנא קמא לא מדמי להון לכל איסורי נזיר לשתיה".

‫והלא גם ר׳ עקיבא לא ידמה כל איסורי נזיר לשתיה, ר׳ עקיבא מדמה כל‬ ‫איסורי נזיר לאכילה. ‫ והרי דבר פשוט הוא שלפי דברי התוס׳ הי׳ לשון הגמ׳ צריך להיות "תנא‬ ‫קמא לא מדמי להון לכל איסורי נזיר לאכילה". ‬ ‫ואין ספק שנוסח זה בא בגמרא על פי הגירסא "ת"ק מדמי להון לכל‬ ‫איסורי נזיר לשתיה" ועל פי דרך הפי׳ הראשון שלפי זה תנא קמא באמת מדמה‬ ‫אכילה לשתיה ושניהם ברביעית. אבל לפי׳ ר"ת צ"ל לכל איסורי נזיר לאכילה וכן‬ ‫הוא באמת בתוס׳ סוכה שם. ‫‬‬

---

‬‬

הערה (סו): חובה עלינו לאמר כי בדברינו אלה כל מלאכתינו רק לעמוד על פשטן של דברי המשנה‬ ‫והגמ' ורבותינו הראשונים ז״ל, הם המורים הם המלמדים אותנו גם בזה ותלמידי תלמידיהם אנו, ‫ומהם למדנו כל זה, וברשותם הננו עושים מלאכתינו לברר דבר ולהעמידו על מקומו על פי מה שהאירו לנו‬ ‫הדרך גם במקום זה עצמו, וכבר הערנו שזה הוא גם דעת הרמב״ם ועיקר הפירוש יסודו בדברי רש״י‬ ‫במשנה שם. ‬‬