עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/275

‫‪270‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ והתוס׳ במס' סוכה ד' ו׳ הרגישו בזה וכתבו "ומשנה ראשונה דאומרת עד‬ ‫שישתה רביעית הוא הדין באכילה אלא מר נקיט אכילה משום דיליף מיניה לענין‬ שתיה ומר נקט שתיה משום דיליף מיניה לענין אכילה".

‫ולא ידעתי ענין לזה, דברי התוס׳ הי׳ להם מקום אם הי׳ צריך לבוא במשנה‬ ‫גם שתיה גם אכילה שם יש מקום לאמר דנקט שתיה והוא הדין לאכילה ונקט‬ ‫שתיה משום דיליף מינה.

‫אבל הלא הלימודים לא הוזכרו במשנה כלל, וזה עצמו דאכילה יליף‬ ‫משתיה, או אפי׳ שיש לו דין שתיה, אין זכר במשנה, ואיך יהי׳ חסר העיקר.

‫ויאמר דשתיה ברביעית, ולא יזכיר מאכילה דבר שגם זה ברביעית אף שזה הוא‬ כל עיקור החידוש.

‫והלא זה ודאי שאין זה יוצא מדברי המשנה, והא קמן דלרבינו תם באכילה‬ ‫באמת לא פליגי, וגם למשנה ראשונה בכזית.

‫ואיך אפשר שיהי׳ חסר לגמרי לא לבד העיקר כי אם כל דברי המשנה. ‬‬

פרק כ"ד.

‬‬ ‫אבל כל הדברים הולכים למשרים‪ ,‬וילמדו על עצמם, ועל הכלל כלו, ‫והכל על מקומו.

‫וראשונה עלינו להעיר כי יש לפנינו בזה משנה שלמה, ולא משנה קטועה.

‫וגם דין אכילה וגם דין שתיה הכל בא מפורש בדברי המשנה באין‬ ‫מחסור דבר.

‫ודברי המשנה ילכו יחד בדברים ברורים לאמר שאכילה בכזית ושתיה‬ ‫ברביעית:

‫ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית, משנה ראשונה אומרת עד שישתה‬ ‫רביעית יין.

‫והנה הדברים מפורשים יחד דאכילה בכזית ושתיה ברביעית.

‫וזה שבא באמצע "משנה ראשונה אומרת" (והב״ח ז״ל מחק תיבת אומרת אבל‬ ‫כמו שהוא לפנינו כצ"ל) הוא לפי שרצו לסדר מיד אחר זה דברי ר׳ עקיבא שהוא‬ יפרש שאין זה דוקא, ושנה לתלמידיו יחד עם דברי המשנה:

"ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית, ועד שישתה רביעית יין, ואפי׳‬ ‫שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב" ככל אשר כבר נתבאר לנו ענין‬ ‫הדבר בפרק הקודם ובח"ב עמוד ‪82‬‬.

‫ועל כן שנו זה עצמו לאמר "משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית יין‬ ר׳ עקיבא אומר אפי׳ וכו׳״.

‫לאמר שאין זה כי אם דברי ר׳ עקיבא, אבל דעת כל החכמים שדברי‬ ‫המשנה דוקא הם.

וכן פירש זה גם רש״י ז״ל במשנה עצמה:

"משנה ראשונה, במשנה ראשונה היו שונין שאינו חייב עד שישתה רביעית‬ ‫יין, בא ר׳ עקיבא ואמר אפי׳ שרה פתו ביין ויש יין מובלע בתוך הפת כדי‬ ‫זית חייב.״ ‬‬