עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/272

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קלד‬ ‬‬ ‫ובמס׳ נזיר עצמה ד' ל"ח נאמר:

‫אמר ר׳ אלעזר עשר רביעיות הן וכו׳ נזיר רביעית יין לנזיר וכו׳ ותו ליכא‬ ‫והא איכא מרביעית נוטלין וכו׳ והא איכא הי׳ מביא פיילי של חרס ונותן לתוכה‬ ‫חצי לוג מים מן הכיור ור׳ יהודה אמר רביעית "בפלוגתא לא קמיירי" וכו׳ והאיכא‬ ‫מקוה בר מההיא דבטלוה רבנן.

‫והנה מפורש כמקום הזה שני הדבדים יחד שזה ודאי שדברי ר׳ אלעזר הם‬ ‫על רביעית ולא על כזית, ואי אפשר כלל להגיה במקום הזה, שהרי כל דבריו‬ ‫הנם רק בשיעורי רביעית ויאמר עשר רביעיות הן וכו׳ נזיר רביעיות יין.

‫וזאת שנית מפורש בזה שאין על זה מחלוקת כלל, כמו שבא על זה‬ ‫בגמרא ״בפלוגתא לא קמיירי״.

‫ולשני הפירושים שבתוס׳ לא לבד שיש בזה מחלוקת כי אם שדברי ר׳‬ ‫אלעזר הם גם דלא כהלכתא, והנם נגד דברי המשנה אחרונה.

‫ובגמ׳ הדבר מפורש להיפך דכל אלה דחשיב ר׳ אלעזר אין בהם לא‬ ‫פלוגתא ולא מחלוקת.

‫וכבר הרגישו גם בסוגי׳ זו התוס׳ במס׳ סוכה ד׳ ו׳ בד"ה גפן, ולא תירצו‬ ‫‬‫כלום וכתבו:

‫״והשתא סוגיא דשמעתין כר׳ אלעזר בן עזריה ואין לחוש בכך דהכי נמי‬ ‫ההיא דעשר רביעיות דפרק שלשה מינין ד׳ ל"ח כוותיה, ואף על גב דאמרינן‬ ‫התם בפלוגתא לא קמיירי לא חייש בהו אף על גב דפליג עלה ר׳ עקיבא" עכ״ל.

‫ומי יתן והיו רבותינו מבארים לנו מדוע לא חייש בהו, ומה ענין להדברים‬ ‫האלה.

‫והלא אם נבוא להשתמש בדחיות כאלה נגד דברים מפורשים וברורים כאלה, ‫לא יהי׳ לרגל עמידה, ובאיזה דרך יהי׳ אפשר לנו לברר דבר, ומאין נקח לנו‬ ראי׳ של כלום בכל הלכה אשר נחקור עליה.

‫ואיזה ראיה תוכל להיות יותר גדולה, יותר ברורה, יותך מכרעת ויותר מפורשת‬ מראיה זו.

‫שמפורש בדברי ר׳ אלעזר רביעית ולא כזית, ואין מקום ודרך להגיה ‫שמפורש שכל דבריו הולכים רק על רביעית, עשר רביעיות הן, וגם אי אפשר‬ ‫לאמר כי דבריו הנם רק אליבא דחד, שמפורש בגמרא דגם בפלוגתא לא קמיירי.

‫ובמס׳ נזיר ד׳ ל״ח שם בד״ה נזיר תירצו זה התוספת באופן אחר וכתבו:

‫נזיר רביעית יין לנזיר. והיינו למשנה ראשונה דלעיל ד׳ ל"ד אף על גב‬ ‫דקאמר לקמן בפלוגתא לא קמיירי היינו גבי חיוורתא.

‫וכידוע שדברי התוס׳ במס׳ נזיר אינם מעיקר יסוד התוס׳, ודבריהם אלה‬ בודאי שאינם כי אם גליון, ואין להם ביאור כלל, והתוס׳ עצמם שם בסוכה לא‬ השתמשו בזה כלל.

והרי לשון הגמרא הוא:

‫אמר ר׳ אלעזר עשר רביעיות הן ונקיט רב כהנא בידיה חמש סומקתא‬ ‫וחמש חיוורתא, חמש סומקתא נזיר ועושה פסח שהורו במקדש ומתו, נזיר רביעית‬ ‫יין לנזיר עושה פסח דאמר רב יהודה אמר שמואל ארבע כוסות הללו צריך שיהא‬ ‫בהן כדי רביעית שהורו שתה רביעית וכו׳ וחמש חיוורתא חלת נזיר ומצורע‬ ‬‬