266
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה ועוד קשה דכי היכי דבעי הש"ס טעמא לדברי ר׳ עקיבא שמביא פסוק בגמרא שמדמה שתיה לאכילה הי׳ לו ליתן טעם למשנה ראשונה אמאי מדמה אכילה לשתיה, לכן נראה לרבינו תם דמתניתן דקתני ברישא עד שיאכל מן הענבים כזית היינו אליבא דכולי עלמא דבאכילה כולי עלמא מודו דבכזית, ולא פליגי אלא בשתיה דמשנה ראשונה עד שישתה רביעית כדרך כל שתיה וכו׳ ור׳ עקיבא כיון דכתיב ענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל איסורים בכזית.״
והנה לשני הפירושים יחד, גם לפירוש רבינו תם, וגם לפירוש הראשון, לשניהם יחד יסודם הוא, שיש כאן משנה ראשונה ומשנה אחרונה בשיעורי נזיר עצמם, ולשני הפירושים, הנה למשנה אחרונה בין אכילה ובין שתיה בכזית.
החילוק בין שני הפירושים הוא רק זה דלפירוש הראשון למשנה ראשונה גם אכילה גם שתיה ברביעית ולמשנה אחרונה גם אכילה גם שתיה בכזית, ולפי׳ רבינו תם גם למשנה ראשונה אכילה בכזית, וכל מחלקותם היא רק בשתיה דלמשנה ראשונה רביעית כדרך כל שתיה, ולמשנה אחרונה גם שתיה בכזית.
אבל לשני הפירושים למשנה אחרונה בין אכילה ובין שתיה בכזית.
והדברים מתמיהים ופליאים מאד, בין בנוגע לעצם הדבר, ובין בנוגע לפירוש דברי המשנה והגמ׳ על פי זה. הנה בנוגע לעצם הדבר:
א) מלבד מה שזה עצמו יפלא מאד שיהי׳ שיעור שתיה בכזית ולא ברביעית שהוא שיעור כל דיני התורה בשתיה, שכולם שיעורן ברביעית, ולא נמצא כזית כי אם בדבר אכילה. הנה לבד זה אין זכר בכל הש״ס מחידוש גדול כזה, ולא הוזכר עוד בשום מקום.
ב) אבל הרבה יותר מזה כי כל יסוד הדבר הוא גם נגד דברים מפורשים בגמ׳ במקומות הרבה.
ובמס׳ עירובין ד׳ ד׳ מפורש בגמרא גפן כדי רביעית יין לנזיר, וכבר הרגישו בזה רבותינו בעלי התוס׳ עצמם שם וכתבו "וקשה דשמעתין אתיא דלא כמשנה אחרונה וכו׳ ונראה לרבינו תם דגרסינן בשמעתין גפן כדי "כזית" יין לנזיר״.
והנה הוצרכו רבותינו להפוך הגירסא בגמרא אבל לא בא בדבריהם שמצאו כן באיזה נוסחאות כמו שדרכם לאמר במקום שנמצא כן.
והדבר מבואר שגם לפניהם הי׳ כן בכל הנוסחאות, רק שרבינו תם רצה להגיה כזית במקום רביעית מפני דוחק הקושיא לבד אבל זה ודאי שבכל הנוסחאות שהיו לפניהם הי׳ שם רביעית. ג) וגם בסוכה ד׳ ו׳ גם שם נאמר כן בנמ׳ "גפן כדי רביעית יין לנזיר" וגם שם כתבו התוס׳ "ובשמעתין גרס רבינו תם כזית יין לנזיר".
וגם במקום הזה לא מצאו כן רבותינו באיזה נוסחאות של הגמרא כי אם רצו להגיה מסברא לבד, אבל זה ודאי שכן הי׳ גם לפניהם בכל נוסחאות הגמרא.
ד) אמנם כי עוד יותר מכל זה שיש לנו הדבר מפורש בגמרא במקום כזה אשר אי אפשר כלל להגיה.
ובמקום ההוא הדבר מפורש לא לבד שהשיעור הוא ברביעית ואי אפשר להגיה כזית, כי אם ששם גם מפורש בגמרא שאין בזה מחלוקת כלל, ולא שום פלוגתא.