עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/271

‫‪266‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬ ‬‬ ‫ועוד קשה דכי היכי דבעי הש"ס טעמא לדברי ר׳ עקיבא שמביא פסוק בגמרא‬ ‫שמדמה שתיה לאכילה הי׳ לו ליתן טעם למשנה ראשונה אמאי מדמה אכילה‬ ‫לשתיה, לכן נראה לרבינו תם דמתניתן דקתני ברישא עד שיאכל מן הענבים כזית‬ ‫היינו אליבא דכולי עלמא דבאכילה כולי עלמא מודו דבכזית, ולא פליגי אלא‬ ‫בשתיה דמשנה ראשונה עד שישתה רביעית כדרך כל שתיה וכו׳ ור׳ עקיבא כיון‬ ‫דכתיב ענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל איסורים בכזית‪.‬״‬

‫והנה לשני הפירושים יחד, גם לפירוש רבינו תם, וגם לפירוש הראשון, ‫לשניהם יחד יסודם הוא, שיש כאן משנה ראשונה ומשנה אחרונה בשיעורי נזיר‬ ‫עצמם, ולשני הפירושים, הנה למשנה אחרונה בין אכילה ובין שתיה בכזית‪.‬‬

‫החילוק בין שני הפירושים הוא רק זה דלפירוש הראשון למשנה ראשונה‬ ‫גם אכילה גם שתיה ברביעית ולמשנה אחרונה גם אכילה גם שתיה בכזית, ולפי׳‬ ‫רבינו תם גם למשנה ראשונה אכילה בכזית, וכל מחלקותם היא רק בשתיה דלמשנה‬ ‫ראשונה רביעית כדרך כל שתיה, ולמשנה אחרונה גם שתיה בכזית‪.‬‬

‫אבל לשני הפירושים למשנה אחרונה בין אכילה ובין שתיה בכזית‪.‬‬

‫והדברים מתמיהים ופליאים מאד, בין בנוגע לעצם הדבר, ובין בנוגע לפירוש‬ ‫דברי המשנה והגמ׳ על פי זה. ‬ ‫הנה בנוגע לעצם הדבר:

‫א) מלבד מה שזה עצמו יפלא מאד שיהי׳ שיעור שתיה בכזית ולא ברביעית‬ ‫שהוא שיעור כל דיני התורה בשתיה, שכולם שיעורן ברביעית, ולא נמצא כזית‬ ‫כי אם בדבר אכילה‪.‬‬ ‫ הנה לבד זה אין זכר בכל הש״ס מחידוש גדול כזה, ולא הוזכר עוד בשום מקום‪.‬‬

‫ב) אבל הרבה יותר מזה כי כל יסוד הדבר הוא גם נגד דברים מפורשים‬ ‫בגמ׳ במקומות הרבה‪.‬‬

‫ובמס׳ עירובין ד׳ ד׳ מפורש בגמרא גפן כדי רביעית יין לנזיר, וכבר הרגישו‬ ‫בזה רבותינו בעלי התוס׳ עצמם שם וכתבו "וקשה דשמעתין אתיא דלא כמשנה‬ ‫אחרונה וכו׳ ונראה לרבינו תם דגרסינן בשמעתין גפן כדי "כזית" יין לנזיר״‪.‬‬

והנה הוצרכו רבותינו להפוך הגירסא בגמרא אבל לא בא בדבריהם שמצאו‬ כן באיזה נוסחאות כמו שדרכם לאמר במקום שנמצא כן.

‫והדבר מבואר שגם לפניהם הי׳ כן בכל הנוסחאות, רק שרבינו תם רצה‬ ‫להגיה כזית במקום רביעית מפני דוחק הקושיא לבד אבל זה ודאי שבכל הנוסחאות‬ ‫שהיו לפניהם הי׳ שם רביעית‪.‬‬ ‫ ג) וגם בסוכה ד׳ ו׳ גם שם נאמר כן בנמ׳ "גפן כדי רביעית יין לנזיר" וגם‬ ‫שם כתבו התוס׳ "ובשמעתין גרס רבינו תם כזית יין לנזיר".‬‬

‫וגם במקום הזה לא מצאו כן רבותינו באיזה נוסחאות של הגמרא כי אם‬ ‫רצו להגיה מסברא לבד, אבל זה ודאי שכן הי׳ גם לפניהם בכל נוסחאות הגמרא‪.‬‬

‫ד) אמנם כי עוד יותר מכל זה שיש לנו הדבר מפורש בגמרא במקום כזה‬ אשר אי אפשר כלל להגיה‪.‬‬

‫ובמקום ההוא הדבר מפורש לא לבד שהשיעור הוא ברביעית ואי אפשר‬ ‫להגיה כזית, כי אם ששם גם מפורש בגמרא שאין בזה מחלוקת כלל, ולא שום‬ פלוגתא‪.‬‬ ‬‬