עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/269

‫‪264‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫וכן הוא גם במשנתינו זאת, דאת יסוד המשנה מדין חיוב שתי אותיות, ‫והביאור עליה גרסו השונים מפי ר׳ יוסי על פי שיטתו שלא חייבו שתי אותיות‬ ‫אלא משום רושם, ועל כן נקטו: ‬ ‫הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו וכו׳^(סד).

‫וענין הדבר הזה מבואר יותר מתוך המשנה והגמרא במס׳ נדה ד׳ י״ט ונאמר שם:

‫הירוק עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים אמר ר׳ מאיר אם אינו‬ ‫מטמא משום כתם מטמא משום משקה ר׳ יוסי אומר לא כך ולא כך.

‫ועל זה נאמר שם בגמרא:

‫ר׳ יוסי אומר לא כך ולא כך היינו ת״ק. הא קמ"ל מאן ת׳׳ק ר׳ יוסי‬ וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.

אבל איך יהי׳ ר׳ יוסי ת״ק במקום הזה, ואיך אפשר להיות כאן "מאן ת"ק‬ ‫ר׳ יוסי" והלא החכמים החולקים עם עקביא בן מהללאל הם חכמי דורו של עקביא‬ בן מהללאל‪.‬‬ ‫ והדבר מפורש כן במס׳ עדיות פ"ה מ״ו אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה‬ ‫דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין בישראל אמר להן מוטב לי להקרא‬ ‫שוטה כל ימי וכו׳. ‫ אבל הכונה "מאן ת״ק ר׳ יוסי״ לסיגנון המשנה שהשונים מפי ר׳ יוסי הם‬ ‫שנו דברי החכמים החולקים על עקביא בלשון זה ״וחכמים מטהרים״ לגמרי, ואלו‬ ‫לר׳ מאיר הי׳ צריך לבחור בדברי חכמים סיגנון ולשון כזה שיהי׳ משמעותו שהוא‬ ‫רק טהור משום כתם אבל טמא משום משקה.

‫וכל זה רק בנוגע לביאור לשון המשנה, אבל עצם הדין ״וחכמים מטהרים״‬ ‫הלא הדבר מפורש שאין זה דברי ר׳ יוסי, כי אם דברי חכמי דורו של עקביא‬ ‫בן מהללאל.

ובא כן במקום הזה גם על בית הלל, ולשון המשנה שם הוא:

חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה‬ וכמזוג.

בית שמאי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי (הנם בכלל אדום)‬ ובית הלל מטהרים.

וגם על זה נאמר בגמרא ״ובית הלל מטהרים היינו ת״ק איכא בינייהו לתלות״.

‫אבל הלא גם בית שמאי יגרסו דברי הת"ק שהרי לשונם הוא ״אף כמימי‬ ‫תלתן וכמימי בשר צלי״ שלשון זה הוא שהם מודים למה שנאמר לפניהם ויוסיפו‬ ‫גם זה ובית הלל הלא נחלקו עם בית שמאי ולא עם ת״ק.

‫והדברים פשוטים שהכונה להשונים סתם משנה זו חמשה דמים וכו׳ ולא‬ ‫פירשו כל מאומה, דבריהם הם ודברי בית הלל הלא אחת הם. ‬‬

---

‬‬

הערה (סד): ועל הגליון בגמ' שם הוסיפו גם ללמדינו דברים ללא ענין וכתבו ״דוגמתו נמצא בחולין‬ ‫צ"ד ושם ק״ד ועוד כריתות כ״ג גרה י״ט ע״ש ולא נמצא פירוש על זה רק בחולין ק"ד פי׳ רש״י ד״ה כל האומר דבר בשם אומרו והתנא שכח ולא הזכיר שמו בתחלה וחזר והזכירו בשמו".

‫וזה רק אותיות פורחות שאין להם מקום, ושם פי׳ רש״י ז״ל כן לפי שיש לזה ענין במקום ההוא.

‫אבל כאן לפנינו הוא רק זאת שעצם דברי המשנה נשנה בשיטת ר' יוסי וכמו שנתבאר בפנים כל‬ ‫ענין הדבר‪.‬‬ ‬‬