המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קכט אבל לא לבד שאין למחוק גירסת הספר, כי אם שאך הגירסא הזו שהיא לפנינו ושכן היא גם גירסת הרמב"ם, אך היא הגירסא הנכונה והברורה.
וכדבר פלא הוא איך עלה על דעתם הרחבה שגם במקום הזה אפשר לאמר שת״ק ור׳ שמעון חולקים בכל יסוד הדבר, והלא לפנינו שהשיעורים הנם מיסוד המשנה ומוסכמים לכל עד שבית שמאי ובית הלל חולקים רק על פיהם.
ובאמת כי רבינו הר"ש הרגיש בזה, ועל כן אף שהי' לפניו גירסא משובשת דחק עצמו בפירושו השני לפרש כן דברי המשנה גם לפי גירסא זו, שמחלקותו של ר׳ שמעון ות"ק הוא רק בביאור של יסוד הדבר ובפירושו.
אבל הנה לפנינו באמת גם הגירסא כן, והיא גם גירסת הרמב״ם ז״ל.
והדברים פשוטים ומבוארים שת״ק ור׳ שמעון חולקים אם נאמרו שיעורי המשנה בין להביא את הטומאה ובין להוציא או רק להביא, ור' שמעון סובר שלא נאמרו כל השיעורים הללו כי אם בלהביא את הטומאה.
ממש כמו שנחלקו בזה ר' שמעון וחביריו במקומות הרבה גם כן מחלוקת בפי׳ דברי שיעורי יסוד המשנה.
כמו במס׳ בבא בתרא ריש פרק לא יחפור ונאמר שם במשנה ב׳:
לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות, הי׳ מעמידו בעליה צריך שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים, ובכירה טפח.
ואם הזיק משלם מה שהזיק, ר׳ שמעון אומר לא אמרו כל השיעורין הללו אלא שאם הזיק פטור מלשלם. והדברים בזה בולטים לפנינו שמחלוקת ר׳ שמעון ורבנן שעמו (חכמי דורו) הוא על יסוד המשנה, כמו שהוא גם מפורש בדברי ר׳ שמעון, ורבי סתם לה כדברי החולקים על ר׳ שמעון, ונקט לה סתמא למסתם שכן הלכה.
וכן ממש הם גם דבריהם על יסוד המשנה במס׳ שבת ר׳ פרק המוציא יין ד׳ ע"ו: המוציא יין כדי מזיגת הכוס, חלב כדי גמיעה, דבש כדי ליתן על הכתית, שמן כדי לסוך אבר קטן, מים כדי לשוף בהן את הקילור.
ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית ר׳ שמעון אומר כולן ברביעית ולא אמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן.
ובמקומות ההם מחלוקותם בפירוש דברי המשנה וגדר דבר השיעורין, ויש מקומות שנחלקו בשיעור של השיעורים האמורים ביסוד המשנה, כמו במס׳ כלים פרק כ׳׳ח משנה ז׳:
שלש על שלש שאמרו, חוץ מן המלל דברי ר׳ שמעון, וחכמים אומרים שלש על שלש מכוונות.
ודבריהם הולכים על כל המשניות שם מן פרק כ״ז משנה ב׳ ואילך שבאו בהן השיעורין משלש על שלש, ושלשה על שלשה.
וכמו שהן דברי ר׳ שמעון בכל המשניות ההם, אף כן הנם דבריו גם במשנת אהלות שם פי"ג משנה א׳ וכמו שהוא הנוסח לפנינו ולא לבד שאין צריך להגיה, כי אם שגם אי אפשר כלל להגיה וכמבואר.
וכענין דברי ר׳ שמעון בבבא בתרא ושבת ומס׳ אהלות בביאור גדר שיעורי המשנה, כן הוא גם דבר מחלקותו עם ת״ק במס׳ כלאים פרק ב׳ משנה א׳:
