258
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט(ס).
בין ממין אחד בין משני מינים ר׳ שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד.
וראוי לנו להעיר בזה עוד על ענין הבא לעצמו אשר ישוב ויבאר גם את הדבר בכלל.
כי לבד ממה שנחלקו התנאים בביאור פירוש וגדר דברי המשנה ביסודה, נחלקו נם בביאור הדברים אשר נתקבלו על המשנה.
ותחת כי במקום שנחלקו בפירוש דברי יסוד המשנה, בא בלשונם, "ובמה אמרו" "לא אמרו" "לא נאמרו" וככל אשר הובאו כבר בכל המשך דברינו מקומות הרבה מזה.
הנה תחת זה במקום שמחלקותם בפירוש וגדר מה שקבלו על יסוד המשנה שם בא לשונם "לא הוזכרו" ונביא בזה איזה דונמאות להאיר הדבר.
כמו במס׳ גיטין פרק א׳ משנה ה׳:
כל השטרות העולים בערכאות של עכו״ם אף על פי שחותמיהן עכו״ם כשרים(סא).
חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים, ר׳ שמעון אומר אף אלו כשרים לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט."
ומזה מבואר כי ביסוד המשנה לא הי׳ הסיום הזה "חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים".
וזה הי׳ אצלם דבר קבלתם אשר גרסו אצל יסוד המשנה.
ועל כן יאמד על זה ר׳ שמעון שלא הוזכר זה בבית המדרש אצל המשנה כי אם כשנעשו בהדיוט, אבל בדין המשנה "השטרות העולים בערכאות" אף אלו כשרין.
ועי׳ כלים פכ"ז משנה י"ב שלש על שלש שהשליכה באשפות טהורה החזירה טמאה וכו׳ חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה ר׳ שמעון אומר כולן טהורים לא הוזכרו אלא מפני השבת אבדה.
ויתבאר לנו מתוך זה גם כל הלשון של המשנה במס׳ כלים פי״ז משנה ה׳ שנאמר שם:
הרמון שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני "ולמה הוזכרו" רמוני בדאן שיהיו מקדשין כל שהן דברי ר׳ מאיר, ר׳ יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים, ר׳ עקיבא אומר לכך ולכך "הוזכרו" לשער בהן את הכלים, ושיהו מקדשין כל שהן, אמר ר׳ יוסי "לא הוזכרו" רמוני בדאן וחצירי גבע אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום.
והנה הפרק הזה פרק י"ז ממס׳ כלים נתפרשו שם רוב שיעורי המשנה, מה שבא במקומות שונות בדברי יסוד המשנה, ובכולם בא באמת הלשון הבא על כיוצא בזה בכל מקום "כביצה שאמרו" לא גדולה ולא קטנה וכו׳ "כגרוגרת שאמרו" וכו׳ ״כזית שאמרו" "כשעורה שאמרו" "כעדשה שאמרו״ "האמה שאמרו" וכן בא שם "יש שאמרו במדה גסה ויש שאמרו במדה דקה" שכל אלה באמת משניות קבועות הן.
וכן יותחל גם לשון משנה זו עצמה גם כן "הרמון שאמרו לא וכו׳״.
הערה (ס): במשנה שם נאמר "ר' יוסי אומר יבור" והיינו שגירסת ר׳ יוסי ביסוד המשנה הוא ״יבור״ תחת ״ימעט" שהי׳ גירסת רוב התנאים, וככל אשר יבואר עוד.
הערה (סא): כל הדברים האלה וכיוצא בהן כבר הי׳ נדרש להם לבני ישראל מימי גלותם בארץ בבל.
