המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
קב
והיינו שכל הדבר הי׳ רק מחלוקת בגירסת המשנה אם "נבלה" או "טרפה״, ור׳ ישבב העיד לו קבלתו מר׳ יהושע כמו בן עזאי שם, ור׳ יהושע גם הניח בזה כלל למען לא נטעה, וכמו שעשה גם במס׳ מעילה (עי׳ הערה).
והלשון הזה עצמו שנאמר בזה "והודה לו ר׳ עקיבא״ שמפורש על זה בתוספתא "וחזר ר׳ עקיבא להיות שונה כר׳ ישבב" דהיינו כר׳ ישבב משום ר׳ יהושע בגירסת המשנה, כן יש לנו גם במקום אחר להיפך "לא הודה" והכונה שם שאינו מודה שיש לגרוס גם תיבה זו במשנה.
עי׳ אהלות פ״ה משנה א׳: יש מביאין את הטומאה וחוצצין, מביאין ולא חוצצין, חוצצין ולא מביאין, לא מביאין ולא חוצצים, אלו מביאים וחוצצים, השידה והתיבה והמגדל כוורת הקש, כוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית(מ"ו) שיש להן שולים והן מחזיקים וכו׳ ויריעה וסקורטיא וקטבליא וסדין, ומפץ ומחצלת שהן עשוים אהלים וכו׳ האירוס והקיסוס וירקות המור ודלעת יונית ואוכלים טהורים.
ר׳ יוחנן בן נורי לא הי׳ מודה באוכלין טהורין חוץ מן העגול של דבילה.
והלשון משונה מהרגיל שאין כאן אפי׳ הלשון השגור ר׳ יוחנן בן נורי אומר וכו׳ וחכמים אומרים.
אבל הכונה פשוטה שאין כאן מחלוקת מהם לעצמם כי אם שמה שחשבה המשנה הוא כפי גירסת רוב החכמים, ועל כן נאמר אצל זה שר׳ יוחנן בן נורי אינו גורס "אוכלין טהורין״ או שהוא מפרש זה רק על עגול של דבלה (ועי׳ פכ״ז.) ועי׳ משנה כלים פרק י״ז משנה ט״ז:
קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות (שהרמאים עושין כן) והאסל שיש בו בית קבול מעות, וקנה של עני שיש בו בית קבול מים, ומקל שיש בו בית קבול מזוזה, ומרגליות הרי אלו טמאין.
ועל כולן אמר ר׳ יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר.
ובמס׳ אהלות פרק ב׳ משנה א׳ בא ביסוד המשנה פרטי המטמאין באהל, ואחר זה באו כל דברי התנאים מן ראשוני הראשונים שבהם, בית שמאי ובית הלל, עד האחרונים שבהם בפרקים שלמים, ודברי כולם מפורשים ובולטים בלשונם שכל דבריהם רק לפרש להגדיר ולבאר דברי יסוד המשנה אשר לפניהם בכל דברי לשונה, ולשון יסוד המשנה שם:
ושם פרק ד׳ משנה ג׳: כל הפגולין מצטרפין זה עם זה, כל הנותרין מצטרפין זה עם זה, כל הנבלות מצטרפות זה עם זה, כל השרצים מצטרפין זה עם זה, דם השרץ ובשרו מצטרפין.
כלל אמד ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין זה עם זה, טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אינן מצטרפין זה עם זה.
והכלל הזה עצמו של ר' יהושע אין לו מובן כלל אם לא קדם לו מסודר וקבוע השיעורים במקומם, כמו שיובא לנו כל זה עוד.
ור׳ יהושע כלל זה בכלל לבלי יחליפו השונים את סדר משנתם בגירסתם.
הערה (מ"ו): כבר הערנו פעמים רבות כי בתוך הפרטים נתוספו אחר זה בימי יבנה, ובימי סוף חתימת המשנה, פרטים חדשים, אם מאת אשר התחילו להשתמש בזמן מאוחר, או בנוגע לערים חדשות, אז בנוגע לתקנות פרטיות שנתקנו אחר זה. וכל זה יבואר לנו לכל פרטיו השונים בכרך שאחר זה.
