עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/245

‫‪210‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫אלו מטמאין באהל, המת, וכזית מן המת, וכזית נצל, ומלא תרוד רקב, ‫השדרה והגולגולת, ואבר מן המת, ואבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי, רובע‬ ‫עצמות מרוב הבנין או מרוב המנין, ורוב בנינו ורוב מנינו של מת אף על פי‬ ‫שאין בהן רובע טמאין — כמה הוא רוב מנינו קכ"ה — רביעית דם ורביעית‬ דם תבוסה.

‫ואחר זה במשנה ג׳:

‫אלו מטמאין במגע ובמשא ואין מטמאין באהל עצם כשעורה, וארץ‬ ‫העממים^(מז) ובית הפרס, אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי, ‫השדרה והגולגולת שחסרו.

‫כמה הוא חסרון בשדרה (שביסוד המשנה נאמר סתם שחסרו) בית שמאי‬ ‫אומרים שתי חוליות ובית הלל אומרים אפי׳ חוליא אחת.

ובגולגולת (שנאמר סתם שחסרו) בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית‬ הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות^(מח).

‫ובמה שנחשב ביסוד המשנה "עצם כשעורה״ נחלקו מפורש בדקדוק דברי‬ המשנה ר׳ עקיבא ור׳ יוחנן בן נורי, ובא שם במשנה ז׳:

‫עצם כשעורה שנחלק לשנים ר׳ עקיבא מטמא ור׳ יוחנן בן נורי מטהר, ‫אמר ר׳ יוחנן בן נורי לא אמרו עצמות כשעורה אלא עצם כשעורה.

‫ומפורש בדברי ר׳ יוחנן בן נורי שהנהו חולק על ר׳ עקיבא רק מתוך‬ ‫דקדוק לשון המשנה ביסודה. ‬ ‫וענין מחלקותם הוא בדין מקרה שקרה, דהיינו עצם כשעורה שנחלק לשנים‬ ‫איך הדין שם, על פי דיני המשנה הקבועים ועומדים וסדורים לפנינו.

‫ועל מה שבא ביסוד המשנה של "‬אלו מטמאין באהל״ "רביעית דם ורביעית‬ ‫דם תבוסה".

בא בפרק הבא אחד זה בפרק ג׳ מחלוקת מר' עקיבא ור' ישמעאל ור׳‬ ‫אליעזר בן יהודה מחלוקת בקבלותיהם מה הוא זה ענין הדבר, ונאמר בפרק ג׳ משנה ה׳: "איזהו דם תבוסה" המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו דברי ר׳‬ ‫עקיבא, ר׳ ישמעאל אומר רביעית בחייו ורביעית במותו, ניטל מזה ומזה רביעית, ‫‬‬

---

‬‬

הערה (מז): כבר הערנו כי ארץ העממים הוסיפו בתוך לשון המשנח אחר זה כאשר גזרו טומאה ‫על ארץ העממים, וכבר נתבאר לנו כל זה במקומות שונים.

הערה (מח): במשנה שם בא אחר מחלוקת ב״ש וב״ה:

‫״באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בגדול של לשכה."

‫וכתב על זה הרב תוסיו״ט ״באיזה מקדח אמרו, וכן עוד פליגי תנאי אליבא דב״ש במ״ד פ"ה דתרומות, ‫ועי׳ בריש פ״ג דפאה" עכ״ל.

‫ובמח"כ אינו כן כי בפ״ה דתרומות מ"ד הודו ב״ש לב"ה ומחלוקת ר׳ אליעזר וחכמים שם אליבא‬ דב״ש וב״ה יחד.

‫וגם במס׳ פאה פ׳׳ג אין מחלוקת של התנאים אליבא דב״ש כי אם שבמשנה נתפרש על ב״ש‬ "ומודים שאם היו ראשי שורות וכו״ והיינו דב׳׳ש מודים, והלא כיון שבאו דברי ב׳׳ש במשנה הלא החובה להשלים‬ ‫כל ענין דבריהם כמו שהם, ומה ענין לזה מחלוקת תנאים אליבא דב׳׳ש.

‫ואם שיכול להיות גם מחלוקת תנאים איך נחלקו ב׳׳ש, אבל כאן שהוא רק בגודל שיעורם מאי נ״מ.

‫אבל נראה ברור דהמחלוקת של ר׳ מאיר וחכמים בשיעור מלא מקדח בא על יסוד המשנה במס׳‬ ‫אהלות פי״ג מ״א העושה מאור בתחלה שיעורן מלא מקדח גדול של לשכה.

‫ורבי הביא המחלוקת בפרק ב׳ הבא ראשונה, ופי״ג כבר סתם כחכמים דר"מ, והדברים ברורים. ‬‬