עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/234

המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קטו‬

‫ועל כן גם נתפרש זה גם בסוף דברי המשנה בריש מס׳ קדושין: ‫וכמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי‪.‬‬

‫ומזה נבין גם את ענין דברי רב יוסף בגמרא קדושין שם על דברי המשנה‬ "‬ובית הלל אומרים בפרוטה״.

‫ונאמר על זה בגמרא: ‬ ‫סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו אמר לו אביי והא עלה קתני כמה‬ ‫היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי, וכי תימא הני מילי בדורו של משה‬ אבל הכא כדחשבה להו לאינש, והא כי אתא רב דימי אמר שיער רבי סימאי‬ ‫בדורו כמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי, וכי אתא רבין אמר, ר׳‬ ‫דוסתאי ור׳ ינאי ור׳ אושעיא שיערו כמה הוי פרוטה אחד מששה באיסר האיטלקי‪.‬‬

‫והנה אביי הוכיח לו שגם בימיהם צריך עוד שיעור גמור ולא תלוי זה רק‬ ‫בכדחשבה להו לאינשי, כי אם שצריך שיהי׳ בדקדוק שיעור פרוטה כמו שהוא‪.‬‬ ‫ אבל יפלא איך הי׳ אפשר לרב יוסף לטעות בזה והלא הננו רואים איך‬ ‫דקדקה המשנה לפרש הדבר "וכמה היא פרוטה אחד משמנה וכו'".

‫ואי אפשר להבין זה כי אם מתוך כל מה שנתבאר, כי אחרי אשר המטבע‬ ‫הזאת עצמה לא היתה עוד בעולם, לא לבד בימי רב יוסף, כי אם גם בימי חתימת‬ ‫המשנה, היינו בימי רבי, וגם הרבה קודם זה, עד שרבן שמעון בן גמליאל ובני‬ ‫דורו כבר עסקו בחקירה זו לדעת ולשער כמה הוא שיעור פרוטה.

‫ועל כן רצה רב יוסף לאמר כי דברי המשנה "וכמה היא פרוטה אחד‬ ‫משמנה באיסר האיטלקי" אינו כי אם לפרש את דברי יסוד המשנה, ופרוטה אשר‬ ‫נאמרה שם, אשר עתה כבר נשכח זכרה‪.‬‬

‫וביסוד המשנה בא כן לפי שזו היתה אז המטבע היוצאת דחשיבי להו‬ ‫לאינשי, ועל כן עתה אין צריך לשער דוקא לפי שיעור פרוטי שהי׳ אז, כי אם‬ ‫לפי מה שהוא, כפי מה דחשיבי להו לאינשי בימינו‪.‬‬

‫ועל זה הוא שהשיב לו אביי ממה שר׳ סימאי ור׳ ינאי ור׳ אושעי׳ ור׳‬ ‫דוסתאי שיערו בדורם גם כן רק אחרי צמצום חשבון של פרוטה, ולא אחרי מאי‬ ‫דחשיב להו לאינשי בדורם‪.‬‬

‫ומבואר כי זה ודאי אשר גם בימי התנאים כבר לא הי׳ מהלכים למטבע זו‬ ‫בשם פרוטה ובכל זה באו השיעורים רק על פיה, מפני שכן הי׳ אז, ואחרי‬ ‫שכבר נקבע כן מהימים היותר ראשונים, ובא ביסוד המשנה, אי אפשר לשנות‬ ‫השיעור הזה וכל חכמי הדורות שיערו רק לפי צמצום שיעור של יסוד המשנה.

‫וראוי לנו להעיר במקום הזה על גבובי הדברים של החכם ווייס (דו"ד ח״א‬ ‫עמוד ‪ (98‬אשר יאמר שם:

"ודאי שגם באותו הפרק (אחרי העתקת התורה ליונית) חתכו הדין גם בבחינת‬ ‫הפרשיות השונות שבתורה אשר על פי החק והמנהג (!) נקבע לאמר אותן, כמו‬ ‫פרשת סוטה ווידוי מעשר, וקריאת שמע, וכן התעוררה השאלה אודות התפלה‬ הקבועה, וברכת המזון. אם יש בכל אלה קפידה באיזה לשון הן נאמרו, "ונתקיימה ‫לנו גם כן הלכה המדברת באלה הענינים^(ל"ה) סוטה פ״ז משנה א׳, אלו נאמרים‬

---

הערה (ל"ה): בכל מקום ‫אשר לא מצאו הדרך לנטות, תפסו לשונם כאלו יש כאן הלכה בודדת משוטטת‬