עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/235

‫‪230‬‬

המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר קריאת שמע ותפלה וברכת המזון ושבועת‬ ‫העדות, ושבועת הפקדון, וקרוב מאד כי בעת שהתירו יונית מפני מעשה של תלמי‬ ‫המלך גם אז נתחדשה זאת ההלכה, ואם אמנם שכבר הי׳ לחכמי הדור סבה‬ ‫גדולה לדבר על ככה "בתחלת ימי הסופרים" יען כי כבר אז היו רבים אשר לא‬ ‫הבינו כי אם לשון ארמי בכל זאת ״נראה מלשון המשנה" שהיא מכוונת על אחרות, ‫כי באמרה אלו נאמרים בכל לשון רומזת שמדברת עוד מלשון אחר מלבד‬ ‫לשון ארמי, ואיזה הוא? זה לשון יוני" אלה דבריו‪.‬‬

‫והנה הורגלו כל כך בגבובי דברים, עד כי הדרך הפשוטה היתה להם לזרה‪.‬‬ ‫ הוא עצמו הבין שזה ודאי שכבר הוכרחו להורות את הדין בזה עוד בתחלת‬ ‫ימי הסופרים, שהרי היו אז רבים אשר לא הבינו כי אם לשון ארמי‪.‬‬

אבל בדה לו טענה. ‬ ‫שאם הי׳ הדבר כן, לא הי׳ אפשר שיבוא בלשון המשנה "אלו נאמרים בכל‬ ‫לשון" והי׳ לשון המשנה צריך להיות "אלו נאמרים בלשון ארמית".

‫אבל הלא אז לא היינו מבינים ענין דברי המשנה כלל, והיינו חושבים‬ ‫שלשון ארמית דוקא‪.‬‬ ‫ והרי כשהוצרכו להורות לנו שלשון הקדש לאו דוקא והוא הדין בשאר כל‬ ‫לשון, לא הי׳ אפשר לאמר כי אם בלשון זה "אלו נאמרים בכל לשון", ואך מזה‬ ‫נודע הדבר כמו שהוא‪.‬‬

‫וכלפי כל אלה אשר נחשבו שם במשנה השניה "ואלו נאמרים בלשון‬ ‫הקדש מקרא ביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים, וברכת כהן גדול ופרשת‬ ‫המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם“.

‫נגד זה יאמרו "אלו נאמרים בכל לשון" שהוא.

‫ואיך הי׳ אפשר לאמר "ואלו נאמרים בלשון ארמי" שהרי סגנון זה אינו כי‬ ‫אם אם הי׳ רוצה לאמר שלשון ארמי דוקא, תחת מה שענין דברי המשנה הם‬ ‫להיפך שלשון הקדש לאו דוקא ונאמרים בכל לשון.

ואין ספק כלל ששתי המשניות האלה הנם גם הם מיסוד המשנה, ונסדרו‬ ‫בימי הסופרים הראשונים ככל דברי יסוד המשנה, והיא דבר קבלתם בדיני‬ ‫התורה^(ל"ו)‪.‬‬

‫ואחר זה ילכו כל דברי המשניות שם שאחר זה בפרק ז׳ ובפרק ח׳ ופרק‬ ‫ט׳ לפרש את דברי המשניות האלה מיסוד המשנה, ככל אשר כבר נתבאר לנו‬ ‫דרך המשנה עם המשניות של יסוד המשנה, ועוד יתבאר כל זה יותר לפנינו‪.‬‬

‫פרק י"ח‪.

‬‬ ‫ונשובה לכל דברי התנאים כולם על המשנה, כל דורות התנאים מבית‬ ‫שמאי ובית הלל עד דורו של רבי, ונראה דברי כולם בכל המקצועות שבש"ס,

---

‫באויר אשר בדרך גם נקבעה היא לבדה, ולא ידעו כי בדרכם זו אין ה‬ם יכולים למעט את הדמות מהמשנה‬ ‫העומדת לפנינו, כי אם שהם מראים בזה רק עד כמה חיו רחוקים מחקירת יסודי המשנה.

הערה (ל"ו): ומחלקותו של רבי בתוספתא פ"ו ה"ד ובבלי ברכות ד׳ י״ג וסוטה ‬ל״ב הכונה שרבי‬ ‫לא גריס קריאת שמע בלשון המשנה ובאמת כי יש מקומות אשר גם מתחלתן נשארו פרטים שלא נחשבו וכבר‬ ‫הערנו על זה, ויבואר לגו כל זה לכל פרטי הדברים בדברינו על חתימת המשנה.