228
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
ומשהגדילו המדות אמרו חמשת רבעים חייבין ר׳ יוסי אומר חמשה פטורין
חמשה ועוד חייבין.
ומבואר לפנינו כי דבר אשר קבעו הם בימיהם חשבו וקבעו רק כפי מה שהוא בימיהם הם על פי מדה צפורית, וגם דברי הלל ושמאי וחכמי דורם אף שקבעום בלשונם כמו שדברו על מדה ירושלמית, הוסיפו על זה מפורש איך יעלה זה עתה בזמן שקבעו זה במשנה.
לא כן כל יתר הדברים אשר באו מיסוד המשנה שם נשאר הדבר כמו שהוא, וגם כל דברי התנאים אשר כולם ילכו בכל דבריהם רק על דברי יסוד המשנה שם, ילך הכל על פי מדה מדברית כפי שהם דברי יסוד המשנה.
והדברים ברורים ומפורשים ומעידים על עצמם.
ויש לנו עוד ענין כזה בנוגע לשיעור ״פרוטה׳׳ אשר שיערו בה כמעט כל דיני התורה בדבר שבממון ובימי התנאים כולם כבר לא היו לה מהלכים.
וכבר בימי הלל ושמאי הלכו ביהודה כל המטבעות על פי הסיסטעם הרומי, וגם בה וגם במטבעות איטילקי ויונים לא נמצאה המטבע פרוטה.
והפראפעססאר שירער ח״ב עמוד 55בדברו על כל המטבעות אשר הוזכרו במשנה, כמו איסר האיטלקי ופונדיון ודינר וכו׳ יאמר אחר זה: ״המטבע היותר קטנה היא הפרוטה אשר היא אחת משמנה באס (איסר האיטלקי) היא זרה להסיסטעם הרומי, ובאמת שגם שמה הוא סעמיטי וכו׳ ונראה ברור כי החשבון להמטבעות האלה מקורו מלפני ימי הרומיים״ אלה דבריו.
ואמנם כן כי לא היינו יכולים להחליט דבר, או להביא ראיה מדברי חקירות הנומיסמאטיקער לבד, לפי שרוב חקירותיהם בנוגע לבני ישראל בנוים עוד על השערות של לא ראינו.
אבל במקום הזה יבורר לנו זה גם מתוך דברים מפורשים מימי התנאים, וישובו ויבררו לנו גם את דברי המשנה והגמרא במקומם.
כי באמת הננו רואים כן שכבר בימי ראשי התנאים נחלקו בפרוטה עצמה, למען דעת לברר את דברי יסוד המשנה בשיעוריה, בשיעור פרוטה אשר בא שם במקומות הרבה.
ונאמר במס׳ קדושין ד׳ י״ב דתניא פרוטה שאמרו חכמים אחד משמנה באיסר האיטלקי שש מעה כסף דינר, מעה שני פונדיונים, פונדיון שני איסרין, איסר שני מוסמיסים, מסמס שני קונטרונקין, קונטרנק שתי פרוטות נמצא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי. רבן שמעון בן גמליאל אומר שלשה הדרסין למעה שני הנצין להדריס שני שמנין להנץ ב׳ פרוטות לשמין נמצא פרוטה אחת מששה באיסר האיטלקי. ומבואר הדבר, שכל זה מפני שהפרוטות עצמן כבר נשכח זכרם, ועברו ובטלו מן העולם בימי רבן שמעון בן גמליאל וחכמי דורו, ועל כן נחלקו איך יש לחשוב זה לפי חשבון המטבעות אשר שמשו בארץ ישראל בימיהם, ולפני ימיהם. ודבריהם מפורשים פרוטה שאמרו חכמים דהיינו מפורש שיסוד פלוגתתם הוא לפרש המשניות הקבועות, אשר שם בא שיעור פרוטה במקומות הרבה והוא דבר קבוע במשנה, אבל בלתי נודע כבר בימיהם הם.