226
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
ילכו על פי מדת ימיהם, דהיינו המדה הירושלמית, כמו שהננו רואים זה בדברי
שמאי והלל.
אבל הננו רואים לפנינו שבכל המקומות כולם הנה כל דברי המשנה ביסודה הנם כולם רק על פי המדה הקודמת, היינו על פי המדה שמהימים הראשונים מדה מדברית.
ולבד חלה שהיא לא בא שיעורה במשנתינו (וכמו שיבואר) והלל ושמאי היו הראשונים אשר דברו מזה, הנה לבד זה כל דברי המשניות כולם בכל הענינים הנם על פי המדה המדברית.
וכבר הרגיש בעיקר הדבר גם הרב הגאון הנודע ביהודה, שכל דברי המשניות כולם הולכים רק על פי חשבון המדה המדברית, ובמהדורא קמא חלק אורח חיים סי׳ ל״ח כתב:
"גם מה שכתב מר דסתמא אלו המדות שדברו חכמים בעירובין ובכתובות בשל צפורי דברו שזו המדה היתה נוהגת אז והביא ראיה על זה ממה שאמרו במס׳ חלה סתם ה׳ רבעים חייבין בחלה והיינו מדה של צפורי, והנה לפי דעתו שסתם מדות הנזכר במשנה על מדה של צפורי סתמו שנהגו אז, לא כן הוא, וטעה בזה טעות גדול ונעלם ממנו ממש כל הש״ס, אדרבה כל סתם סאה וקב ולוג שהזכירו כיונו על מדות המדברים, וכל מס׳ מקואות יוכיח, וכן בכל מקום בש״ס סתמו ואמרו ארבעים סאה שיעור מקוה והיינו במדות מדבר, וכן לוג ורביעית הלוג שזכרו בכל מקום על של מדברים דברו, ורביעית של תורה יוכיח, ומ"ש במס׳ חלה סתם ה׳ רבעים וכו׳ היינו לפי שסמך התנא על משנה דעדיות שפירשו בהדיא משהגדילו המדות אמרו ה׳ רבעים וכו׳ וכן דרכם של חכמים בדבריהם סתומין כאן ומפורשים במקום אחר, ורבינו הגדול הרמב"ם נשמר מזה בפי׳ המשנה במס׳ חלה במשנה זו כתב וז"ל ודע כי הרבעים הנזכר בזו המס׳ וכן הקבים אינם הקבים שקדם לנו שיעור מדתם ושאלו ה׳ רבעים שיעורם מן הקב הנזכר במשנה בזולת זה המקום קב ושמונה עשיריות הקב ע"ש ברמב"ם הרי לך בהדי׳ שכל קב הנזבר בכל מקום במשנה זולת זה הוא קב מדברי" עד כאן דבריו.
רק שחסר בדברי הגאון הנודע ביהודה לבאר ביאור שלם מדוע זה יצאתה חלה מכלל כל המשנה כולה, ובכל מה שעמד על יסוד הדבר בנוגע למדות שכולם במשנה במדה מדברית, לא הי׳ אפשר לו ללכת הלאה ולבאר זה, לפי שהי׳ חסר עד היום עיקר היסוד הנוגע להמשנה בכללה(ל"ד). שטעם הדבר שכל השיעורים במשנה באו שם במדה מדברית מפני שבשעה שנסדר יסוד המשנה היתה באמת מדה זו המדה המהלכת, שאז עדין לא נתקנה להם המדה הירושלמית.
ועל כן מפני שכל שאר הדברים בשיעוריהם באו כבר ביסוד המשנה, הנה תפסו לשונם כפי המדה שהלכה אז דהיינו מדה מדברית, אשר אז עדין לא נתחלפה על מדה ירושלמית.
הערה (ל"ד): ועל כן גם טען הר״ז השואל שם בספרו איך אפשר שייסדו במשנה
על פי מדה שלא
נמצאה ביד אדם בימי רבי, בחשבו בטעות שכל המשנה נוסדה בימי רבי.