עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/221

‫‪216‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫כי בימיהם הם כבר הי׳ הכל מוכן לפניהם מן הימים היותר ראשונים, אשר‬ ‫סופם הי׳ זמן אנשי כנסת הגדולה, אשר הם היו סוף התקופה ההיא‪.‬‬

‫ודברי בית שמאי ובית הלל, הנם במשנה ב׳ בנוגע לפירוש דברי המשנה‬ ‫ביסודה, ובמשנה ג׳ בנוגע לחקירת דין, איך הדין בכתובה לפי דין המשנה הקבוע‬ וידוע^(ל׳׳ב)‪.‬‬

‫והדברים האלה יאירו לנו להבין גם את סדר וענין דברי המשנה במס'‬ ‫כלאים ריש פרק ד׳ אשר הנם תמוהים מאד‪.‬‬

‫כי הנה שם בא לפנינו לשון המשנה‪:‬‬

קרחת הכרם בית שמאי אומרים כ"ד אמות ובית הלל אומרים שש עשרה‬ ‫אמה, מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה, ובית הלל אומרים שתים‬ ‫עשרה אמה, ואיזה קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו אם אין שם שש עשרה אמה‬ ‫לא יביא זרע לשם היו שם שש עשרה אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר, ‫איזו היא מחול הכרם בין כרם לגדר אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא‬ ‫זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותנין לו עבודתו וזורע את המותר‪.‬‬

‫ולפי מה שהורגלנו נחשוב שכל הדברים מראשיתם הם דברי בית שמאי‬ ‫ובית הלל, וזה הוא כאן יסוד דין המשנה‪.‬‬

‫אבל אם הי׳ הדבר כן איך יחסר בדבריהם העיקר ואין שם לא איסור ולא‬ ‫היתר, כי אם דברי פירוש‪.‬‬

‫ואם היו הדברים של בית שמאי ובית הלל עיקר הדבר ויסודו הי׳ לשון‬ ‫המשנה צריך להיות:‬

"כרם שחרב מאמצעו בית שמאי אומרים אם אין שם כ"ד אמות לא יביא‬ ‫זרע לשם ובית הלל אומרים שש עשרה אמה."

‫וכן אחר זה הי׳ צריך להיות לשון המשנה: "בין כרם לגדר בית שמאי אומרים אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא‬ ‫זרע לשם ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה‪.‬״‬

‫אבל הלשון הזה הבא לפנינו הוא רק לשון הבא לפרש את האמור במקום אחר‪.‬‬

‫קרחת הכרם בית שמאי אומרים כ"ד אמות ובית הלל אומרים שש עשרה‬ ‫אמה, מחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמה ובית הלל אומרים שתים‬ ‫עשרה אמה.

‫והלשון הזה מורה על עצמו שמחלקותם רק לפרש הסתום, ושעיקר הדין‬ ‫כבר נתבאר בלעדם, ודבריהם הם באו רק לפרש מתי נקרא קרחת הכרם ומתי‬ ‫יקרא מחול הכרם וכמה שיעור הרוחב שיהי׳ בהם דין זה‪.‬‬

---

הערה (ל׳׳ב): לא למותר יהי׳ להעיר על דקדוק לשון המשנה.

‫כי במשנה השניה נאמר בסוף ״חזרו בית הלל להורות כבית שמאי״‪.‬‬

‫ובמשנה השלישית נאמר ״חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי"‪.‬‬

‫וזה הוא מפני שבמשנה השנית אין שם דברי בית שמאי כלל, כי אם דברי יסוד המשנה לבד‪, ודברי‬ ‫בית שמאי ובית הלל שם אינם חקירה חדשה כי אם, איך הוא פי׳ דברי המשנה, אם דוקא או שדברו‬ חכמים בהוה‪.‬‬

‫אבל במשנה השלישית הוא כבר חקירה חדשה על דין המשנה, ועל כן נאמר שם חזרו בית הלל להורות‬ ‫״כדברי״ בית שמאי‪.‬‬ ‫ והדברים פשוטים כן, ‬אבל הערנו על זה מפני שזה גם יוסיף לבאר ענין דברינו.