עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/220

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קח‬

‫ויותר מכל זה יפלא שבכל המקומות שבא שם ויכוח בין בית שמאי ובית‬ ‫הלל, וחזרו בית הלל להורות כבית שמאי, לא בא זולת זה משנה מיוחדת לבד‬ ‫זה על הדין הזה, כי אם שאנו למדין זה מדברי בית שמאי ובית הלל ואחר‬ ‫שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי ממילא כן הדין‪.‬‬

‫ובמקום הזה בא תחלה משנה שלמה בדין זה לגמרי ככל דברי בית שמאי, ‫וכמו שחזרו בית הלל להורות כבית שמאי, ואחר זה באו דברי בית שמאי ובית הלל‪.‬‬

‫אבל הדבר מתבאר מעצמו על פי כל יסודי דברינו‪.‬‬

אין ספק שעיקר הדבר כבר הי׳ לפניהם בהיות זה גם יסוד כולל בכל‬ ‫הדינים האלה‪.‬‬

‫רק ששם לא בא הדבר על האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, שזה‬ ‫עצמו ממושב בני ישראל בהמון במדינות הים הי׳ רק אחר זה, ורק מאז ואילך‬ ‫החלו לשנות דבריהם בסגנון זה.‬

‫ובראשונה דברו חכמים בהוה, ונקטו בלשונם כמעשה הבאה לפניהם בבאה‬ ‫מן הקציר ואמרה מת בעלי, ונקבע כן במשנה, והי׳ כן לפני בית שמאי ובית הלל‪.‬‬

‫ועל כן חשבו בית הלל ואמרו "לא שמענו ממשנתינו אלא בבאה מן הקציר ‫והיינו דוקא באותה מדינה, וכמעשה שהי׳ שהרי כן גם קבעו זה במשנה.

‫ועל זה השיבו בית שמאי כשם שזה ודאי שאחת לי באה מן הקציר או‬ ‫באה מן הזיתים, שהרי בזה תודו שזה לאו דוקא, כך אחת היא אותה מדינה או‬ ‫מדינה אחרת, ובמשנה נקבע באה מן הקציר מפני "שדברו הכמים בהוה".‬

‫אבל מפני שממדינה למדינה כבר יכול להיות מלחמה בעולם, ואז באמת‬ ‫אינה נאמנת, ומפני שאף שבימים הראשונים בימי עזרא ואחריו היו בני ישראל‬ ‫יושבים במקומם ודברו חכמים בהוה הי׳ אז כמעשה שהי׳ בבאה מן הקציר היינו‬ ‫ממקומות הסמוכים אבל ברבות הימים הי׳ ההוה באמת נם בבאה ממדינת הים‪.‬‬

‫על כן הוכרחו במקום הזה לעזוב לגמרי את הלשון הקצר של יסוד המשנה ‫ולקבוע לשון שלם שאין לטעות בו‪.‬‬

‫״האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם‬ ‫ובאתה ואמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם."

‫ואחרי אשר הוא לשון חדש, העמידו אחר זה לבירר דברי בית שמאי ובית‬ ‫הלל על זה‪.‬‬

‫ואחר זה באו שם במשנה השלישית דברי בית שמאי ובית הלל, בנוגע‬ ‫לחקירה חדשה על דין המשנה. ‬ ‫שאחרי שמפורש בדין יסוד המשנה שהיא נאמנת להנשא, איך הדין עם הכתובה‪.‬‬

‫בית שמאי אומרים תנשא ותטול כתובתה ובית הלל אומרים תנשא ולא‬ ‫תטול כתובתה, אמרו להם בית שמאי התרתם ערוה החמורה לא תתירו את הממון‬ ‫הקל, אמרו להם בית הלל מצינו שאין האחים נכנסים לנחלה על פיה אמרו להם‬ ‫בית שמאי הלא מספר כתובה נלמד שהוא כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה‬ ‫שכתוב לכי, וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.

‫ובשני המשניות האלה כל דיניהם אינו כי אם לדון מתוך הידוע, מאת אשר‬ ‫לפניהם, וכמו שהם דברי בית הלל גם במשנה זו "מצינו שאין האחים נכנסים‬ ‫לנחלה על פיה".‬