עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/210

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קג‬

‫בכרמלית, שניות לעריות, חלוצה לכהן, בדיקת חמץ, איסור מלאכה בחולו של‬ ‫מועד במלאכות שנאסרו, יסוד איסור מוקצה, טומאת משקין אם לטמא אחרים או‬ ‫גם לעצמן, עיקר היסוד שמים שאובין פוסלין את המקוה אם כשרובה בהכשר, ‫או גם כלו שאוב, נשואי קטנה שיתפסו בה קדושין מדרבנן, הקנינים מדרבנן‬ ‫במקח וממכר ומתנה, תחומין של אלפים אמה בשבת ויום טוב, יסוד דיני‬ ‫שבעת ימי אבילות, כתמים בנדה, כתובת אשה וכל תנאי בית דין שבה, שע״ז‬ מטמאה, סתם יינם, מעשר מפירות וירקות, ועוד דברים רבים כאלה‪.‬‬

כל הדברים האלה וכיוצא בהם, שהם הנם הדברים מיסודי דרבנן שבכל‬ ‫הש"ס, כל אלה זמנם האחרון הוא זמן אנשי כנסת הגדולה‪.‬‬

‫הרבה מהם הנם כבר מזמן רב לפני ימי אנשי כנסת הגדולה (וככל אשר יבואר לנו עוד) אבל זמנם האחרון הוא זמן אנשי כנסת הגדולה, לפני ימי שמעון‬ ‫הצדיק.

‫ואחר הימים האלה אין לנו עוד שום יסוד דרבנן, אף לא במקום‬ ‫אחד‪.

ה) התקופה האחרונה של המשנה היינו תקופת התנאים, כל ענינה אינו כי‬ אם על המשנה. ‬ ולא לבד כי הלל לא הביא תקופה חדשה בהשתלשלות תורת ישראל, ולא‬ ‫לבד שהלל לא הי' המניח אבן היסוד לבנין המשנה כטעותו של החכם גרעץ, ‫ולא לבד שהלל לא זקק שם, ולא ראה אם להניח את ההלכה הקדומה או לנטות‬ ‫ממנה, כחלומו של החכם ווייס, ולא לבד שאין "חכמי ההלכה הראשונים דורות‬ ‫התנאים מתלמידי הלל ושמאי הנקראים בית הלל ובית שמאי ואילך עד ר׳ יהודה ‫הנשיא" כהדברים אשר בדא מלבו הרב פראנקעל‪.‬‬ ‫ כי אם שדורות התנאים מהלל ושמאי עד ר׳ יהודה הנשיא, אינם אפי׳‬ ‫האחרונים בחכמי ההלכה.‬ ‬ ‫כי בכל מה שנוגע ליסודי ההלכה, דבר אין להם בזה‪.‬‬

‫וכל דבריהם הם אינם כי אם על המשנה אשר היתה כבר קבועה לפניהם, ‫ויהיו כל דבריהם וכל מחלוקותיהם רק בנוגע לפירושה או לסוף גדר דבריה, או ‫במקרה הבא לחקור איך הדין שם על פי יסודי המשנה הקבועים וידועים לכל, ‫ככל אשר נעשה בזה גם היום, ונמצא להם שנחלקו גם בגירסת המשנה.

‫ולא לבד שר׳ עקיבא לא הי׳ הראשון אשר החל ליסד המשנה ולירות‬ אבן פנתה.‬‬

‫כי אם שלא היו זה גם הדור הראשון להתנאים דהיינו הלל ושמאי, בית‬ ‫הלל ובית שמאי‪.‬‬

‫שאבן פנת המשנה ויסודה הי׳ כבר מונח לפניהם, סדור בכל לשונו וענינו‬ ‫כמו שהוא היום לפנינו‪.‬‬

‫ולא נשתנה שם לא הלשון, ולא הסידור, כי אם במקומות מעטים מאד, ‫במקום שהי׳ הכרח לעשות כן לצורך קשורי הדברים עם את אשר נתוסף שם עליה‪.‬‬

‫וכל הדברים האלה בכל היותם חדשים בדברי חכמת ישראל, אינם כי אם‬ ‫דברים ההולכים ומשתרעים ופרושים לפנינו‪.‬‬