204
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
"ובדור שלישי לר' יוחנן בן זכאי קם ר׳ עקיבא הוא האדם הגדול אשר
ההל ליסד המשנה וירה אבן פנתה."
וכל זה מפני ששפטו מבעד הערפל, ויהיו כהולכים בתהו יליל ישימון, אשר אם נראה להם איזה דבר בנו עליה מצודתם.
פרק י"ד.
אבל כל הדברים הנם אחרת לגמרי, ועומדים חיים לפנינו ומבארים את עצמן.
א) המשנה כולה, היינו יסוד המשנה, כל זה נסדר ונקבע במטבע קבועה בכל לשונה כמו שהיא לפנינו, ונמסר לרבים בימי אנשי כנסת הגדולה.
ואין לנו איזה הלכות קדומות ישנות כמו שבדו להם הוקרי אשכנז בכל מקום אשר הי׳ להם גדר מזה וגדר מזה, כי אם שבכל המקצועות שבתורה מראש המשנה ועד סופה כל יסודי המשנה הנם כבר סדורים וטבועים בכל לשונם מהימים היותר ראשונים, וכמו שהנם לפנינו, אף כן היו כבר לפני ראשוני התנאים, וימים רבים לפני זה, היינו כבר לפני ימי העמידה והירידה, לפני ימי התקופה האמצעית.
ואז נם נשתלם כל לשון המשנה, אשר נראה ונפנוש בפי כל ראשי הדורות מאז והלאה, עד כי לא לבד אצל ראשי חכמי התורה, כי גם כל מאמרי בן סירא אשר נשארו בידינו, גם הם הנם כלשון המשנה וקרוב לו, לפי שעל ידי המשנה אשר מאז היתה שגורה בפי כל, שבה והיתה לשפת חכמים(כ"א). ב) ובכל דברי יסודי המשנה אין לנו שם דרשות ולא סמך למקרא, לפי שלא דרשו לנו דרשות, ולא חברו דבריהם אל המקרא, וסדרו רק דבר קבלתם.
ג) ואך על ידי זה, את אשר הי׳ כל המשנה כבר סדורה טבועה וקבועה נשמרו לנו הדברים בכל הימים הנוראים, ימי המבוכות ומהומות בכל משך זמן ימי התקופה האמצעית אשר היתה בין אנשי כנסת הגדולה לבין תקופת התנאים, ימי התקופה הנוראה אשר בנוגע לתורה ולחכמי התורה ביחוד אין דוגמתה בכל דברי ימינו במשך זמן ארוך כזה, והמון מעשים נוראים כאלה.
ד) וגם כל התקנות הגדולות הכוללות, כל יסודי התקנות מדרבנן, גם כל אלה זמנם האחרון הוא זמן אנשי כנסת הגדולה, לפני ימי שמעון הצדיק.
ומשם ואילך יש לנו רק תקנות פרטיות מעטות אשר יקראו כל אחת על
שם ראש הדור אשר בימיו נתקנו, והם תקנות יוסי בן יועזר, בית דין של
חשמונאים, ותקנות יוחנן כהן גדול, ושמעון בן שטח.
וכל התקנות האלה נקראו מפורש על שם דור מתקניהם, והנם נוגעים רק לדברים פרטים.
אבל כל התקנות הכוללות, כמו ספק דאורייתא לחומרא גם בספק של חשש מאורע (כמו שיבואר לפנינו), וכל איסורי השבותין בשבת, איסור הוצאה
הערה (כ"א): בנוגע לבן סירא הרגיש גם החכם קראכמאל־הזקן וכתב (מונה"ז עמוד 51) מקור לשונו עברי מאוחר קרוב ללשון המשנה וכך הי׳ נמצא עדיין כתוב בידי האמוראים".
רק שלא הרגיש בתוצאות הדברים האלה.
וכן הוא כבר לשונו של שמעון הצדיק ולשון אנטיגנוס איש סוכו, ולשונם של הזוגות.
ויש בזה דברים ארוכים ויבואר לנו במקום אחר וגם בכרך הבא בדברינו על המשנה בפרט.