196
התקופה האמצעיות
וכל כך פשט זה מאז ואילך בכל ישראל עד שנם יאזעפוס הוכרח לכתוב עליו כן, ועל ידי זה גם לבאר כקצרה ענין התאר הזה.
ויאמר באלטטי׳ XII, 2, 5:
"אלעזר הי׳ לכהן גדול באופן זה, אחרי מות חניו הי' במקומו שמעון אשר מפני יראתו את ד׳ ואהבת האדם נקרא בשם "שמעון הצדיק" וכאשר מת הי׳ עוד חניו בנו ילד קטן ויכהן אלעזר אחיו תחתיו."
ושם 1, 4 יאמר:
"זה הי׳ בימי הכהן הגדול חניו כי במות אלעזר הי׳ אחריו לכהן גדול מנשה, ואחרי מותו הי׳ לכהן גדול חניו בנו של שמעון הצדיק.״
ואחרי כל מה שנתבאר לנו בזה בקצרה בכל הדברים האלה, נוכל לדעת ולהבין את כל מהלך הדברים בהתקופה האמצעית, בכל הנונע לענין דברינו במקום הזה, והוא דבר התקופה האמצעית אשר היתה בין סידור יסוד המשנה (ככל אשר יבואר עוד) לבין ימי תקופת התנאים על יסוד המשנה, אשר הותחלה עם הלל ושמאי. ונוכל לשום לב לסדר לפנינו ראשי פרקי התקופה הזאת ממה שנדרש לדברינו במקום הזה.
פרק י"ב.
שמעון הצדיק הי׳ המאחז את שתי התקופות האלה יחד, את התקופה שכבר
עברה ונגמרה בראשית ימיו, היא תקופת אנשי כנסת הגדולה, ואת התקופה אשר
הותחלה בימיו, היא התקופה האמצעית, תקופת ימי העמידה וגם ימי המבוכות.
במשנה אבות פ"א משנה ב׳ נאמר עליו "שמעון הצדיק הי׳ משירי כנסת הגדולה". וענין הדברים האלה הם כי מפני גדלו בתורה ובמעשים ועל ידי רום תפארת בית אבותיו שהיו כולם כהנים גדולים דור אחר דור מימי הבית הראשון כבר ישב לכסא בראשית ימיו בין הכנסיה הגדולה הזאת. ובימיו הוא כבר נגמרו כל מעשיהם הגדולים, כבר בראשית ימי הכנסיה נחתמו כתבי הקדש, וגם כל יסודי המשנה, כל יסודי הקבלה, כבר נסדדו סדור כללי ונטבעו במטבע קבועה וסדורה ככל אשר נשאר זה לפנינו במשנה.
והוא זכה עוד בימי עלומיו להיות יחד עם זקני הכנסיה הגדולה הזאת.
ובעמדו אחר זה בהגיע זמנו הוא בראש כל הדור נראה עליו גם כבודם והדרם בהיותו "משירי אנשי כנסת הגדולה".
ועל כן הנה בנוגע לזמנו אין שום סתירה בין דברי הברייתות בגמ׳ לדברי יאזעפוס.
כי אף שבברייתות ההם נאמר כי שמעון הצדיק יצא לקראת אלכסנדר בבואו בחרון אפו לירושלים, ויאזעפוס XI, 8, 4מאלטטי׳ יאמר כי הי׳ אז ידוע זקנו של שמעון הצדיק כהן גדול. הנה כן הדבר כדברי יאזעפוס כי הכהן הגדול המשמש בשם כהן גדול הי' אז ידוע, אבל בהיות ידוע אז כבר זקן גדול, ושמעון הצדיק נכדו כבר הי׳ אז לאיש וכדברי המשנה המפורשים עליו שהי׳ משירי כנסת הגדולה.
