עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/199

‫‪194‬‬

‫התקופה האמצעית‬

‬‬‫‬‬‫‬‫ ‫עד שגם השתמט מלהזכירו במקומו והזכירו רק דרך אגב אצל אלעזר אחיו ואצל‬ ‫חניו בנו ^(טז). ‬‬ ‫הנה בכל זה מכיון שהזכירו הוכרח גם הוא לאמר "שמעון הצדיק" לפי‬ ‫שזה הי׳ שמו בפי כל העם ולא ידעו אחרת כי אם בהזכיר שמו "שמעון הצדיק".‬‬

‫ואמנם כי עוד יותר מזה כי נראה מבואר לפנינו שהתחילו לקרוא אותו כן‬ ‫רק משך זמן גדול לאחרי מותו ולא נקרא כן לא בימיו ולא מיד לאחר מותו‪.‬‬

‫כי הנה בן סירא הוא הי׳ חי מיד אחרי שמעון הצדיק וכפי הנראה מלשונו‬ גם הכירו בימי עלומיו וחי אחריו בזמן אנטיגנוס איש סוכו‪.‬‬ ‫ והוא באמת יתאר אותו בספרו כמלאך ד׳ וכתב פרק שלם בשבחיו הגדולים ‫‬‫מאד ומעשיו הכבירים‪.‬‬

‫ובכל זה לא ידע עוד משם "שמעון הצדיק" ובסי׳ נ׳ מספרו יאמר‪:‬‬

"הכהן הגדול שמעון בנו של חניו בימי חייו תקן את בית המקדש, ובימיו‬ ‫נתקן ההיכל, וגם הוא הי׳ האיש אשר הניח היסוד להחומה אשר תקיף מסביב את‬ ‫המקדש, בימיו מצאו כי מוצא המים קטן הוא ויגדלהו, הוא דאג להקים הריסות‬ ‫עמו ויבצר את העיר כי תוכל לעמוד נגד אויב. בצאתו מבית לפרוכת אל העם‬ ‫הבריק בהוד תפארתו, כאילת השחר מבין העבים, כירח במלואו, כשמש אשר‬ ‫תבריק בעזוז אורה על ראש ההיכל, כקשת בכל שלל צבעיה בין עב הענן, ‫כחבצלת בפריחתה בימי האביב וכשושנה על יבלי מים, ככלי זהב טהור משובץ‬ ‫באבני אקדח, ויהי הודו כעץ הזית מלא פירותיו וכארז אשר דליותיו עד עבים‬ ‫יגיעו, וכאשר לבש בגדי הקדש בגדי הכבוד וציץ נזר הקדש ויגש אל מזבח ד׳‬ ‫אז האיר מסביב בהוד מראהו וכו׳."

‫ואיך אפשר הדבר כי סופר כזה המתאר אותו בכל חם אהבה מעזוז נפשו‬ ‫עד כי יתאר גם הוד מראהו, ישכח לאמר כי הנהו בפי כל העם בשם "הצדיק" ‫עבור מעשיו הגדולים דבר אשר הנהו בזה יחידי בין כל דורות עולם בעם ישראל‪.‬‬ ‫ אבל לא לבד שלא סיפר לנו זה בתור ציור כולל מרום תפארת גדולתו‬ ‫בתוך כל העם‪.‬‬

כי אם שגם הוא עצמו יקרא לו רק "הכהן הגדול שמעון בן חניו". ‬ ‫ואיך אפשר כי יהי׳ הדבר מהיפוך להיפוך‪.‬‬

‫יאזעפוס שונא חכמי התורה ואויבם אשר גם השתמט מלהזכיר את שמעון‬ ‫הצדיק במקומו למען אשר לא יצטרך לדבר עליו ביחוד כל מאומה הוא בכל זה‬ ‫הוכרח להזכירו בשם "שמעון הצדיק" לפי שרק כן נקרא בפי כל העם ולא הי׳‬ ‫אפשר להזכירו באופן אחר‪.‬‬ ‫ ובן סירא אשר הלך עם חכמים‪ ,‬ויתחמם לאור חכמי התורה‪ ,‬הוא יזכירו‬ ‫סתם "הכהן הגדול שמעון בן חניו". ‬ ‫ואין ספק כלל שאילו הי׳ הדבר כן בפי כל העם כבר בימי בן סירא שלא‬ ‫הי׳ משנה מכפי שנקרא בפי כל ובודאי שגם הוא הזכירו כפי מה שקראו לו כל‬ ‫העם ‪"‬שמעון הצדיק".‬‬ ‫‬‬‫‬‬‫‬‫

---

‬‬‫‬‬‫‬‫

הערה (טז): ואחרי שהוכרח להזכיר עליו גם שם הצדיק, הוכרח לאמר בחצי שורה שנקרא כן מפני ‫שהי׳ ירא ד׳ ואוהב אדם‪.‬‬

‫אבל שנאתו לראשי התורה גדלה כל כך עד שלא דבר מענינו כל מאומה, וגם לא הזכירו במקומו כי‬ אם בדרך אגב‪.‬‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫