192
התקופה האמצעית
"אבל שמעון לא שקט וכו׳ וכאשר פרץ הריב למרחוק עד כי על ידי אחד מחבורת שמעון גם נהרגו נפשות, אז ראה חניו והכיר את כל הרעה הנשקפת מזה וכו׳ ועל כן נסע אל המלך וכו׳.״
ועל כל הדברים האלה יחד הלא עברו זמנים שונים, ובודאי שנמשכו ימיו כחמשה ששה שנים.
ונשארו לימי שמעון אביו רק זמן קצר מאד כשתים או לכל היותר כשלשה שנים.
ולהבין יותר את כל מעשי שמעון השני עם האחים האלה, עלינו להעיר עוד עד כמה התרחקו אלה מכל תורת ד׳ עד הקצה האחרון להיות ככל הגוים בית ישראל.
הנה הם נצחו את חניו על ידי יאזאן והוא הי׳ כבר יוני לאמיתו, ובחשמונאים ב׳ סי׳ ד׳ נאמר עליו:
"הוא הפך מיד את כל סדרי הדברים לדרכי היונים וכו׳ ויבן אצל המקדש גימנאזיום (לגימנאסטיק והתאבקות אשר גם הלכו שם ערומים) ויכריח את כל הנערים ללכת לשם, וכל דרכי הגוים לקחו עמדתם, עד כי הכהנים מאסו בעבודת המקדש וכו׳ וכאשר בעיר צור הי׳ אז חג לאומים שלח יאזאן לשם מתנות גדולות ולהקריב בהם קרבנות לעבודה זרה לשם הערקלוס וכו׳.״
ובכל זה עדין לא זכה יאזאן בעיני האחים האלה אחרי אשר בירושלים עצמה ובבית המקדש עוד לא עבדו לעצבים.
ושם ד׳ כ"ג נאמר:
"אחרי זמן של שלש שנים שלח יאזאן את מענעלאוס אחי שמעון המלשין להביא אל המלך את הכסף ולשאול ממנו על איזה דברים נחוצים, והוא חנף להמלך וישתדל כי ימסור לו את משרת הכהן הגדול וכו׳ והנה נדח עתה יאזאן וכו׳.״
ויאזעפוס שם XII, 5, 1יאמר: "כאשר פרץ עתה הריב בין יאזאן אשר הי׳ כהן גדול לפני זה לבין מענעלאוס אשר הי׳ עתה כהן גדול תחתיו, והעם (האבירים) נתחלקו לשתי כתות, היו עם מענעלאוס רק בני טוביה וכל העם (תקיפי האבירים) היו עם יאזאן ועל ידי זה מטה יד בני טוביה ומענעלאוס כל כך עד כי הוכרחו ללכת אל המלך ויגידו לו כי חפצם לעזוב לגמרי את דרכי היהודים וכו׳(ט״ו). ומבואר מזה כי הם היו עם מענעלאוס נגד יאזאן, הוא מענעלאוס אשר כבר עבד עבודה זרה בירושלים, והוא יחד עם בני טוביה הפיקו חפץ אנטיוכס עפיפהאנעס לגזור שמד על כל היהודים בארץ ישראל, ככל אשר נשוב עוד לכל זה בדברינו על ראשית ימי הצדוקים.
הערה (ט״ו): כבר הערנו כי יאזעפוס ערבב את סדרי הדברים גם בשגגה גם בזדון ככל אשר עוד יבואר לנו כל זה במקומו בכרך שלפני זה בדברינו על כל זה בפרט.
אבל את אשר איני נוגע לסדרי הדברים, ואת אשר אין סתירה בינו לבין המקורים הברורים, זה נוכל לקחת ממנו ולצרפם אל סדרי המעשים.
״ובמקום הזה נראה כי ערבב הדברים למען תת להם פנים כי מענעלאוס והאחים בני טוביה עשו מעשיהם מאונס, ויעזבו את דת היהודים מהכרח, ויגזרו שמד על ארץ יהודה רק כהולכים לתומם
