התקופה האמצעית
צו
ולפני ימי השבע שנים האלה אז הוא זמן מריבת האחים אחרי מות אביהם, אשר לא נתנו להורקנוס גם לבוא לירושלים.
ומפורש בדברי יאזעפוס כי במות יוסף אביהם הי׳ חניו אבי שמעון עדין חי.
והיינו כי הם רבו יחד בימי חניו, אבל כאשר מת ושמעון בנו מלא מקומו והוא כדברי יאזעפוס הכריע לטובת האחים הגדולים, אז נמשכו אחריו אבירים רבים ויד האחים היתה רוממה, והורקנוס הלך ושב למקומו לעבר הירדן ונתיאש מדבר ההנהגה בירושלים, ויתישב לגמרי בקביעות בעבר הירדן ויבן לו שם היכלים ומצודות ומאז נשארו עוד כשבע שנים לימי סילייקוס.
והנה בכל האופנים לא נמשך הריב הרבה, שהרי הורקנוס גם לירושלים לא בא אז, ואין בדברי יאזעפוס דבר ממלחמות ודברים פרטים בהריב הזה.
ועל כן גם אם נאמר שהריב ארך שנה שלמה, ושאז מת חניו ויכהן שמעון, הנה כיהן שמעון רק אחרי ערך ארבע שנים לימי סילייקוס, ונשארו מאז והלאה רק לכל היותר שמונה שנה עד סוף ימי סילייקוס.
וחניו בנו של שמעון השני אשר מפורש עליו בחשמונאים ב׳ כי בהיותו באנטוכיא לבקש על עמו מת סילייקוס ואנטיוכס עפיפהאנעס העבירו מכהן גדול ויתן את הכהונה הגדולה ליאזאן אחיו, הנה אין ספק כי נמשכו ימיו משך איזה שנים.
לפי שיש לנו עליו המון מעשים, וגם כאלה הדורשים זמן מרובה.
בחשמונאים א׳ י"ב ז׳ נזכר מכתב מלך אשפרתא בלאצעדעמאניא אליו, והדבר הזה בא גם בדברי יאזעפוס .XII, 4, 10
ובדברי יאזעפוס במלחמות היהודים I, 1נאמר כי הוא לקח ההנהגה מיד בני טוביה ויגרשם מירושלים. והדבר מובן מעצמו כי לא בין לילה נעשה דבר גדול כזה, ואבירים ותקיפים גדולים כאלה אשר גם שמעון אביו חיזק את ידם, לא ביד יוקחו, ואין ספק שעבר על זה עידן ועידנים. ואחר זה במעשה שמעון המלשין עושה דבר האחים אשר שב לעשות מחלוקת עם חניו יותחלו הדברים מזה בחשמונאים ב׳ סי׳ ג׳:
"בשבת עיר הקדושה (ירושלים) בשלום ושלות השקט ותורה נשמרת ונעשית על ידי יראת ד׳ אשר לחניו הכהן הגדול וכו׳ בא הדבר כי גם המלכים וכו׳ אבל איש אחד שמעון וכו׳."
ואין ספק כי הדברים האלה יורו על עצמן, כי מחלוקתו וריבו של שמעון על חניו לא הלכה יחד עם המחלוקת עם האחים בני טוביה, ולא באה מיד אחר זה.
כי אם שבנתיים כבר עבר משך זמן של ימי שלות השקט, ושיבת הסדרים למקומם.
וכבר גם האמינו כולם בימי שלותם וכי אין שטן ואין פגע רע, עד כי הורקנוס כבר גם בטח לבו בשלותם ויביא את אוצר כספו מעבר הירדן ויפקד בירושלים תחת יד חניו.
ואחר ביאת העליאדארוס לירושלים וכל המעשה עמו ושובו אל המלך נאמר שם:
