188
התקופה האמצעית
המעבר להמערות ההם עשה צר מאד עד כי לא יוכל כי אם איש אחד לעבור דרך שם מפני כי ירא את אחיו וכו' פה שרר הורקנוס שבעה שנים כל הימים אשר משל בסיריען סילייקוס (הרביעי), אבל כאשר מת סילייקוס, ואחיו אנטיוכס עפיפהאנעס מלך תחתיו וכו' ובידעו את כחו הגדול של אנטיוכס עפיפהאנעס וביראו ממנו כי ינקום ממנו את נקמת הערביים ויצוה להמיתו, המית הוא את עצמו."
ומבואר כי נשאר הורקנוס גם כל העת ההיא בעבר הירדן, אשר זה הוא גם כל ימי חניו.
והעתקנו את כל דברי יאזעפוס אלה כי יש בזה גם דבר נפלא מאד לראות עד כמה יתאימו יחד חקירת דברי הימים מתוך המקורים השונים.
כי אף אשר יאועפוס סתם כל דבריו הנה הדברים הולכים יחד ומבארים זה את זה, עד שיעידו על עצמן. כי הנה דברי יאזעפוס כשהן לעצמן, אין להם שחר, ומדוע הי' הורקנוס ירא על זה מאנטיוכס עפיפהאנעס יותר מלפני זה מסילייקוס, והלא כל מעשי הורקנוס עם הערביים בעבר הירדן היו כולם בימי סילייקוס, והוא נתן לו להתנהג שם כרצונו ולא כהה בו, ומדוע הי׳ ירא עתה כי יפקוד עליו אנטיוכס עפיפהאנעס את עון הערביים אשר הי׳ בימי סילייקוס.
וגם סילייקוס הי׳ מלך אדיר ובמה נחשב נגדו הורקנוס ומספר אנשים אשר עמו, ובודאי שגם מלחמה לא הי׳ לו לעשות עם הורקנוס, ואלו רק גער בו על מעשיו הי׳ גם זה די.
ובכל זה לא ירא אז הורקנוס כל מאומה ויעשה את אשר עשה.
ופתאום הננו רואים כי כאשר אך מלך אנטיוכס עפיפהאנעס נשתנו הדברים כל כך עד כי גם המית הורקנוס את עצמו.
אבל הדברים מבוארים כל צרכן, ואם כי יאזעפוס כסה הכל בכל פרטי הדברים בראשית ימי חבורת המתיונים, הנם גלוים לפנינו מתוך האמור בחשמונאים ב׳ פי׳ ד' ושם נאמר:
"אבל שמעון הנזכר המלשין ועוכר ארץ מולדתו שב וילשין את חניו עוד הפעם וכו׳ וכאשר הריב פרץ כל כך עד כי על ידי אחד מחבורת שמעון גם נהרגו אנשים אז ראה חניו והכיר את כל מראה בלהות של הריב הזה, וכי גם בידי שמעון הצליח כי אפאללאניוס נציב חילת־סוריא וצור יתמוך בידו כי על כן ראה לו להכרח ליסע אל המלך, לא למען הביא דבתו נגד אחרים אנשים מבני עמו, כי אם מפני שדאג לטובת הכלל, כי הדבר נגע להעם בכלל, וליחידים רבים בפרט, וכי ראה אשר בלא דבר המלך לא יסור שמעון מאולתו, אבל בהיותו כבר שמה מת המלך סילייקוס, ועל מקומו בא אחיו אנטיוכס עפיפהאנעס, ואז הצליח בידי יאזאן כי ימסור אנטיוכס לו את משרת הכהונה הגדולה, כי הבטיח לאנטיוכס לתת לו שלשה מאות וששים טאלאנטים כסף, ולבד זה עוד שמונים טאלאנטים מהכנסות שונות, וגם הבטיח עוד מאה וחמשים טאלאנטים אם ירשה להם המלך לבנות בתי משחק בירושלים וכו׳.״
וההשתנות הגדולה הזאת נגעה אז גם בנפש הורקנוס עד כי ידע והכיר כי כלתה אליו הרעה.
