180
התקופה האמצעית
ואך בהשתוממות אפשר לראות איך נשתבשו בדברים פשוטים כאלה, ולא מצאו דרכם ויבואו ויהפכו את כל דברי הימים.
והחכם גרעץ יבנה שם יסוד דבריו לאמר "וכאשר יוצא מדברי יאזעפוס במקום הזה מת יוסף קרוב לזמן הולדת הבן הזה אחרי שוב הורקנוס בנו ממצרים היינו אחרי 210״. והנה בא גם לדרוש סמוכים בדברי יאזעפוס, כי מפני אשר לפני זה סיים יאזעפוס כל דבר יוסף עם בנו הורקנוס כי בשובו ממצרים הרחיקו ממנו, והורקנוס הלך מירושלים, ואחר זה סמוך לזה יתחיל הדברים ממות יוסף, בודאי הי׳ זה סמוך יחד ובזמן אחד.
ובזה הורה לנו החכם גרעץ כי מעולם לא שם לב לדבר יאזעפוס וסגנון דבריו אשר יתנהג כן בכל מקום ומכיון שאין לו מה לספר יותר על יוסף באו דבריו תכופים, והוא יעשה כן בכל מקום. ובכלל כבר הערנו שאין ללמוד כל מאומה גם מסגנון דברי יאזעפוס, אף כי מסמיכות דבריו, בדברי יאזעפוס אין לנו כי אם עצם הדברים הם לבדם, אפס זולתם.
וגרעץ הי׳ יכול לדעת זה גם מפרק הזה עצמו XII, 4 כי בראש הפרק יתחיל:
״ועל זה כרת אנטיוכס (הגדול) עם תלמי (עפיפהאנעס) ברית שלום ויתן לו את קלעאפאטרא בתו לאשה.״ ומיד אחר זה יספר דבר חניו הכהן הגדול ויוסף החוכר ויאמר ״חניו הי׳ איש כילי וכו׳ ולא רצה לתת למלך את העשרים טאלאנטים וכאשר כעס עליו תלמי אייערגעטעס מלך מצרים וכו׳ אז הי׳ דר בירושלים איש אחד יוסף בן טוביה שמו וכו׳ והולך ומספר כל מעשיו מאז ואילך". אבל הלא גרעץ עצמו יאמר שראשית ימי יוסף היו עוד בימי אייערגעטעס כמו שזה מפורש שם בדברי יאזעפוס ובדברי שטארק.
והנה בא בראש הפרק דברים הנוגעים לתלמי החמישי ואחר זה סיפור ארוך אשר הותחל כבר ימים רבים לפני זה בימי תלמי השלישי, אשר תלמי החמישי נולד ימים רבים אחרי מותו.
אבל בכל דברי יאזעפוס דבר אין לנו עם סמיכות דבריו, ולא עם סגנון לשונו וגם לא עם מליצותיו אשר בחר, ולא נוכל לקחת משם לדברי הימים כי אם עצם המעשים עצמם. ובזה דבריו מבוארים בדברים ברורים שאינם משאירים שום ספק, כי יוסף מת בימי סילייקוס הרביעי בנו של אנטיוכס הגדול, ואחריו מת חניו השני אבי שמעון ואז הי׳ שמעון לראש ולכהן גדול(ח). ובידינו ללכת הלאה בדרכינו ולברר גם כמה ארכו ימי שמעון זה ומתי נפטר.
הערה (ח): וראוי להעיר בזה על הדברים בספר המיוחס לחשמונאים ג׳ שכבר הסכימו כל החוקרים כי הנהו ספר מזויף, וגם יסוד המעשה היתה בזמן מאוחר בימי פתיוקא היינו תלמי השביעי, וכן הוא בדברי יאזעפוס בספרו נגד אפיאן II, 5וסיפר זה על תלמי השביעי ועי׳ גם לשירער חלק ג׳ עמוד 365, וכן יאמר גם החכם גרעץ בח״ב עמוד 236בהערה.
