התקופה האמצעית
צ
ואז נתבטל ממילא דבר היות יוסף בן טוביה חוכר המסים על פי ממשלת מצרים.
ושטארק בספרו שם עמוד 397יאמר:
"עם מות תלמי פהילאפאטאר נפלה ממשלת מצרים מהיות עוד ממשלה כוללת, ואף כי לא הצליח חפץ שני מלכי הברית (אנטיוכס הגדול ופהיליפ) לחלק ביניהם לגמרי את ממשלת מצרים, ולבטל את הממשלה הזאת כי הרומיים עמדו לימין מצרים ותחסה מאז תחת כנפי רומא, אבל ממשלתה בחילת־סוריא אשר הי׳ לה מימים רבים אבד לה, ומאז שב וילך אל ממשלת סוריא."
וכבר בשנת 202 203בא אנטיוכס הגדול בשערי ירושלים ויקח בידו את כל ערי יהודה, ואם כי בשנת 201שב ובא שר צבא מצרים סקאפוס לירושלים, הנה זמן קצר אחר זה ניגף לפני אנטיוכס הגדול. ועל מה שהי׳ עם מסי המדינות האלה מיד אחרי כריתת ברית השלום בא מפורש בדברי יאזעפוס אלטטי׳ XII, 4, 1ויאמר שם:
"אז כרתו אנטיוכס (הגדול) ופטאלאמעוס (עפיפהאנעס) ברית שלום, ואנטיוכס נתן את קלעאפאטרא בתו לפטאלאמעוס לאשה, ושילוחים נתן לה את חילת־סוריא, שומרון, יהודה, וצור, בתור נדה ושילוחי נשואין, ואחרי אשר מאז ואילך נתחלקו כל מסי המדינות האלה בין שני המלכים, קנו נכבדי כל עיר ועיר את המסים, והם עצמם גבו זה בכל עיר, ויביאו להמלכים לכל אחד חלקו."
ומבואר כי מאז לא היו עוד כל מסי המדינות האלה תחת יד חוכר אחד ראשי, כי אם תחת יד נכבדי עיר ועיר לעצמה, והם עצמם הביאו זה אל שני המלכים האלה.
ולפני זה בימי המלחמה דבר שאין צריך לאמר הוא שבטל אז כח יוסף החוכר אשר הי׳ לו רק ממלך מצרים, בהיות רוב כל עת המלחמה ערי הארצות האלה בידי מלך סוריא.
ועל כן אף שיוסף בן טוביה חי עוד גם אחר זה, ומת רק בימי סילייקוס בן אנטיוכס הגדול אבל גבית המסים בכל המדינות האלה, חילת־סוריא שומרון יהודה וצור, אשר הי׳ בידו על פי מלכי מצרים, זה נתבטל זמן קצר אחרי מות פטאלאמעוס פהילאפאטאר.
וזה הוא ענין דברי יאזעפוס בשני המקומות כי חכירת המסים היו בידי יוסף עשרים ושתים שנה, ולשונו XII, 4, 10כבר העתקנו שהוא: "בעת ההיא משל באזיען סילייקוס וכו׳ בימיו מת אבי הורקנוס יוסף אשר על ידי כשרונותיו הרים את היהודים למצב טוב, ומשך זמן של עשרים ושתים שנה הי׳ בידו חכירת כל המסים מסיריען, צור ושומרון.״
והמקום השני גם הוא בפרק זה, ואחרי אשר לפני זה באות 5סיפר איך באו כל מסי המדינות ליד יוסף ואיך גבה זה בחזקת היד, יתחיל אות 6ויאמר:
"פרי ההצלחה הזאת הי׳ לו ליוסף עשרים ושתים שנה, מאחת משתי נשיו היו לו שבעה בנים וכו׳.״
ומבואר שאין כאן דבר על דבר מספר ימי חייו, כי אם על מספר השנים אשר הי׳ בידו חכירת כל מסי המדינות.
