178
התקופה האמצעית
וטעה בדברי יאזעפום והזמן של עשרים ושתים שנה שם אינו זמן חיי יוסף בן טוביה, כי אם משך הזמן אשר היו בידו חכירת כל מסי המדינות.
וטעה גם בדברי שטארק בספרו Gazaאשר ישען עליהם.
כי בכל דברי שטארק אין שם שום הוכחה על זמן מות יוסף, וכל דבריו של שטארק שם אינם כי אם על תחלת זמנו של יוסף, אשר יחלוק שם על Droysenהרוצה לעשות את יאזעפוס לטועה ויחפוץ עוד לאחר גם את זמן כל המעשים מתחילתן ולקבוע זמנם בין הזמן אשר נשא פטאלאמעוס עפיפהאנעס את קלעאפאטרא בת אנטיוכס הגדול ( 198—191קס"ה) לבין הזמן אשר מלך אנטיוכס עפיפהאנעס ( 175קס״ה).
על זה יאמר שם שטארק שדברי יאזעפוס הנם נכונים שתחלת זמנו של יוסף בן טוביה היו בימי אייערגעטעס, ויבאר זה שם עמוד .412 — 417
ובזה בודאי צדקו דברי שטארק לא לבד כפי מה שביאר זה הוא שם ,כי אם עוד יותר מתוך מה שיבואר לנו עוד, ויתבאר יותר במקומו.
אבל סוף ימי יוסף בן טוביה, בזה אין ספק ואין חקירה כלל, ושטארק עצמו בעמוד 415יאמר גם הוא בדברים ברורים כי יוסף מת בימי ממשלת סילייקוס, והדבר מפורש בדברי יאזעפוס XII, 4, 10:
"בעת ההיא משל באזיען סילייקוס, אשר יקרא נוסף על שמו גם בשם פהילאפאטאר, אשר הי׳ בנו של אנטיוכס הגדול, בימיו מת אבי הורקנוס יוסף אשר על ידי כשרונותיו הרים את היהודים למצב טוב, ומשך זמן של עשרים ושתים שנה הי׳ בידו חכירת כל המסים מסיריען, צור, ושומרון."
ואיזה ספק יוכל להיות בזה.
ומפורש במקום הזה עצמו:
״גם אחי אמו חניו הכהן הנדול מת זמן קצר אחריו ויכהן תחתיו במשרת כהן גדול שמעון בנו."
והאם יכול להיות בזה ספק בזמן מות יוסף, ובזמן כהונת שמעון השני, והזמן אשר חיזק שמעון את ידי בני יוסף הגדולים אחרי מות אביהם נגד הורקנוס אחיהם, שכל זה הי׳ בימי סילייקוס הרביעי סילייקוס פהילאפאטאר.
ודבר העשרים ושתים שנה הדברים פשוטים וברורים שאינם כי אם בנוגע להימים אשר היו חכירת מסי המדינות בידי יוסף, לפי שכל זה לא הי׳ בידו עד יום מותו כי אם נתבטל זמן רב לפני זה. ואך לחנם נבוכו בזה כי הדברים פשוטים וענינם זה הוא.
כי אף שיוסף בן טוביה הי׳ חי עוד עד זמן סילייקוס אבל חכירת המכס הי׳ בידו רק בסוף ימי תלמי אייערגעטעס, וימי בנו תלמי פהילאפאטאר, ותחלת ימי בנו תלמי עפיפהאנעס מלכי מצרים אשר משלו גם בחילת־סוריא.
כי אחרי מות תלמי פהילאפאטאר נשאר בנו תלמי עפיפהאנעס ילד קטן בן חמש שנים, ואז עשו ביניהם חוזה אנטיוכס הגדול מלך אזיען ופהיליפס מלך מוקדן לחלק את ממשלת מצרים ביניהם.
ואף כי הרומיים עצרו את מרוצתם הנה בכל זה זמן קצר אחר זה אבדה מצרים את ממשלתה בחילת סוריא.
