עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/178

‫התקופה האמצעית‬

‫פז‬

‬‬‫‬‬‫‬‫ ‫והננו רואים מפורש בדברי יאזעפוס כי חניו בנו נפטר רק אחרי ימי אנטיוכס‬ ‫הגדול (עי׳ פרק ט') ואף כי נשאר אחרי אביו ילד קטן, והגיע לזקנה גדולה מאד, ‫בכל זה אי אפשר הדבר כי אם ששמעון הצדיק עצמו נפטר או בראשית ימי‬ ‫תלמי פהילאדעלפהוס או לכל הפחות בסוף ימי תלמי לאגו‪.‬‬

‫וזה הי׳ כבר או יותר מחמשים שנה או גם ששים שנה מאז באו היונים לארץ.

‫והראיה הזאת עצמה משם אנטיגנוס כפל אותה קראכמאל לגודל ערכה‬ ‫וכחה הגדול גם שם בהערה עמוד ‪ 110‬והוסיף בה עוד דברים ויאמר‪:‬‬

"גם במאמר מוסרי הרגיל בפיו כבר בא הכינוי שמים על השם יתעלה מה‬ ‫שלא נמצא בכל המקרא ולקוח בלי ספק (!) מן דרך הלשון היווני ואיך אפשר‬ ‫שיתפשט בישראל ובארצם לשון היוונים ושמותיהן בשעור גדול כזה בזמן קצר‬ ‫כל כך‪.‬״‬

‫ולא נוכל לדעת מה טיבן של דרכים כאלה בדברי הימים‪.‬‬ ‫ כי יקדים זמנו לראשית הימים, כדי שיהי׳ לו על ידי זה להוכיח שזמנו‬ ‫הוא באחרית הימים‪.‬‬

‫אבל כן הדבר שזמנו הוא בימי תלמי השני וסוף זמנו של אנטיגנוס הוא‬ ‫כבר בשמונים ותשעים שנה לימי היונים בארץ, ועד כמה מסוגלים בני ישראל‬ ‫לארש להם את כל דרכי שפת העם המושל גם בזמן היותר קצר נוכל לדעת‬ ולהבץ מהמעשים בימינו ולעינינו‪.‬‬ ‫ וכידוע הנה בימי תלמי השני הזה גם נעתקה התורה יונית, ולפי סיפורו של‬ ‫אריסטיאו הי׳ הדבר נם על ידי זקני ירושלים‪.‬‬

‫וראי' אחרונה של קראכמאל אשר גם אותה כפל בעמוד ‪ 110‬זו היא‪:‬‬

"יוסי בן יועזר שקבל התורה מאנטיגנוס, וגם מרבו שמעון (כפי הגרסא‬ ‫הנכונה יוסי בן יועזר וכו׳ קבלו מהם) נהרג בזמן השמד על ידי בכחידס היווני‬ ‫בהסתת יקים איש צרורות וזה מבואר במדרשות, והי׳ זה בשנת קנ״א ליונים כמפורש‬ ‫בדה״י לחשמונאים "מזה מוכח ברור" כי זה שמעון שזכרה משנתינו לאחד מאחרוני‬ ‫כנסת הגדולה הוא שמעון השני בן חוניו השני אותו הכהן שמיצה ימיו עד סמוך‬ ‫לימי השמד והמלחמה" אלה דבריו‪.‬‬

והעיד מה שאינו לאמר "שהגרסא הנכונה היא קבלו מהם״, והדבר להיפך‬ כמו שכתב שם התוס׳ יום טוב‪.‬‬

"ויש ספרים הגירסא ממנו וכתב המדרש שמואל בשם הרשב״ץ שהיא‬ ‫הגירסא המדוקדקת אם הוחזקה."

‫ומפני שאחר זה שבאו שם הזוגות זה אחר זה נאמר "קבלו מהם״, כי על כן‬ ‫בא הט״ס הזה במקצת ספרים גם אצל יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן "קבלו מהם״‬ ‫אבל הגירסא הנכונה היא "קבלו ממנו״ כדברי הרשב״ץ‪.‬‬

‫ואך תמהון הוא לראות לשונו של קראכמאל "הוא שמעון השני בן חוניו‬ ‫השני אותו הכהן שמיצה ימיו עד סמוך לימי השמד והמלחמה״‪.‬‬

‫והנה כי כן ידע גם קראכמאל עצמו ששמעון השני מיצה ימיו עד סמוך‬ ‫לימי השמד והמלחמה, ואיך זה סידר לו דורות שלמים אחר זה בימי המלחמה‬ והשמד‪.‬‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫