התקופה האמצעית
פרק ח.
ונבוא אל הראיה השני' של החכם קראכמאל הזקן, ונראה מה טיבה. הוא יאמר:
"כתות הפרושים והצדוקים והבייתוסים אין אנו מוצאים להם שם וזכר בימי השמד, ולא במלחמת החירות שאחריו, לא בשני דברי הימים לחשמונאים, ולא בחיבורי יוסף הכהן, כמו שאנו מוצאים הרבה השם פושעים על המתחברים ומתדמים ליוונים והשם חסידים על המתחזקים בתורתם ומתנדבים למלחמה. והנה ידענו שכתות צדוק ובייתוס התחילו לצמוח בימי אנטיגנוס, ואלו הי׳ זה בתחלת מלוך היוונים היו מתראים כבר לפי טבע הענין לכתות גדולות ומפורסמות בימי השמד בשנת קמ"ה עד ק"ע למלכותם, והיינו שומעים מהם אז כמו שאנו מוצאים להם ראשית ורושם ניכר בימי שמעון (החשמונאי) והרחבה יתירה בימי יוחנן הורקנוס בנו. אלא ודאי ששמעון המוזכר במשנה הוא שמעון שכיהן קרוב לפני מאה ואילך(ו) ואנטיגנוס תלמידו חי עוד יותר קרוב להשמד והמלחמה״ אלה דבריו.
וכמה גדול כחם של החוקרים האלה שהנם יכולים להפוך סתירה גמורה ומוחלטת, לראיה ברורה ונוצחת, ולסדרה לפני הקורא בסדר א׳ ב׳ של ראיות ברורות. הן דבריו בנוים על מה שיאמר "והנה ידענו שכתות צדוק ובייתוס החלו לצמוח בימי אנטיגנוס".
אבל המקור היחידי שיש על זה הוא רק באבות דר׳ נתן פרק ה׳ והלשון שם הוא:
"אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים שהיו שונין בדבריו והיו שונין לתלמידים ותלמידים לתלמידיהם, עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה אפשר שיעשה פועל מלאכה וכו׳ אלא אלו היו יודעין אבותינו שיש עולם אחר ויש תחית המתים לא היו אומרים כך עמדו ופרשו מן התורה ונפרצו מהם שתי פרצות צדוקים ובייתוסים וכו'."
והנה הדברים לפנינו במקור הדברים כי לא בימי אנטיגנוס עצמו פרצו ויעברו, כי אם זמן רב אחר זה.
והוא גם מטבע העולם ומנהגו, ואי אפשר להיות אחרת כי היולד גוי פעם אחת, והאם תקום חבורה גדולה כזו בין לילה ואם טעו איזה תלמידים כמה רחוק הדבר עוד עד כתה גדולה וכבירה, ואם בימי אנטיוכס עפיפהאנעס הננו רואים אותם כי מלאו את כל ערי יהודה וירושלים והביאו את כל הארץ תחת ידם (ככל אשר יבואר כל זה בדברינו על הצדוקים) הדבר מבואר מעצמו כי כבר צמח שרשם מזה ימים רבים, וכי כבר עבר זמן רב אחרי אנטיגנוס.
והוא לשון הברייתא באבות דר׳ נתן "מה ראן אבותינו לומר וכו׳ אלא אילו היו אבותינו יודעין שיש עולם וכו' עמדו ופרשו מן התורה״.
הערה (ו): החכם קראכמאל לא חקר כל כך עד שלא ידע בעצמו זמנו של שמעון השני, ובכל מקום אשר יזכירו יחליף את הזמנים, והחכם ווייס אחריו ערבב הדברים עוד יותר, ולפנינו יבואר כל זה.