160
המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה והדבר לא נתבטל עד ימי שלמינון אשת אלכסנדר ינאי כמו שהוא בדברי יאזעפוס XIII, 16, 2 ויבוארו הדברים לפנינו בדברינו על הצדוקים. ואם כי ידענו את ראשי התורה, אשר גם כשהחרב הונח על צוארם היתה ספר תורה בחיקם, וגם לכל מקום שגלו גלתה התורה עמהם, וראשי תלמידיהם הלכו גם שם אחריהם.
אבל כל זה עמד להם, רק שלא תשתכח תורה מבני ישראל בארץ ישראל וכל יגיעתם הגדולה יכלה להשתרע רק לחזק ברכים כושלות לבלי יפלו בנופלים, ויכלו לעשות כן רק מפני שכבר היתה כל המשנה ביסודה סדורה קבועה וטבועה.
ומזה עצמו שתלמידים רבים הוכרחו לצאת בגולה אחרי רבותיהם יצאו גם נזקים גדולים מאד.
והן דברי אבטליון לחכמי דורו בימיו במס׳ אבות פרק א׳ משנה י"א:
"חכמים הזהרו בדבריכם (בנוגע להאבירים אשר לקחו הרסן בידם) שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל“. וכוונתו "ותגלו למקום מים הרעים" הוא בהמקומות כמו אלכסנדריא של מצרים וחברותיה שכבר נמצאו שם חיצונים למיניהם, והרבה מן התלמידים נכשלו ונלכדו ושם שמים נתחלל על ידם.
אבל זה עצמו שאבטליון העיר על זה את חכמי דורו (ג) מעיד לנו ומברר נם הוא את אשר הגיע אז, על ידי הרדיפות הנוראות לחכמי הדור לפני ימי שמעיה ואבטליון.
ולפני ימי אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס, בימי הזוג שקדם ליהושע בן פרחיה, היינו בימי יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן הנה ידוע כי בימיהם היו ימי השמד הנורא, והנם עצם ימי אנטיוכוס עפיפהאנעס, אשר הותחלו כחמש עשרה שנה לפני אשר נהרג יוסי בן יועזר על ידי אלקימוס בשנת קנ״א — קנ"ב לשטרות, והלכו ונמשכו זמן גדול של יותר משלשים שנה רצופים, עד ימי שמעון החשמונאי, האחרון מהאחים החשמונאים אשר אך בימיו שקטה הארץ, ולפני זה גברו גם ימי השמדות וגם ימי הפיזור הנורא, ובטול כל הסדרים עד אשר שנים רבות ישבה ירושלים עצמה שוממה מכל בניה, גם בימי יהודה גם בימי יונתן.
והנה באו ועשו מהימים האלה ימי הבריאה ימי בנין בתי מדרשות והיכלי התורה, ימי התיסדות בתי הוועד ועיקר ימי אורה של תורה, מבלי שים לב לכל דברי הימים בימים ההם.
ואמנם כן כי כמו ברוב הדברים כן גם במקום הזה הי׳ מורה דרכם קראכמאל־הזקן במורה נבוכי הזמן שער י"ג עמוד 186אשר יאמר שם:
"מעתה אנו חוזרין לאחוז בהסיפור ר״ל מה שהי׳ וקרה עם ההלכות "מזמן יסודן" עד זמן תיקון וסתימת המשנה שלנו וכו׳ ידענו כי מיד בדור שני להתחלת
הערה (ג): התוסיו"ט נדחק שם וכתב מס׳ מדרש שמואל בשם הר״י שושן ״מה שהזהיר לחכמים אין הכונה שאין שאר בני אדם מוזהרים בכך אלא שאם יפול ספק בדבריהם של חכמים יבואו השומעים לכלל טעות מה שאין כן בדברי הדיוט שאין משגיחין על דבריו לכן הזהיר יותר לחכמים.
אבל הדברים פשוטים כמבואר בפנים ודבריו נאמרו באמת לחכמי הדור וזה הוא כל ענינם.
