הלל הבבלי ובבל בכלל
עא דעתם (!) לא היו נאמנים אצל חכמי ארץ ישראל בכמה דברים הנוגעים בעניני הדת על כן הכינו וגם יסדו תקון חדש גיטין פ"א משנה א׳ שכל שליח המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם.״ והנה הרגישו גם הם שדקדוק דברי המשנה בעצם התקנה הם רק על מדינת הים.
ובכל זה לא ראו מתוך זה עצמו את דבר עיקר מושב בני ישראל בימים ההם את דבר בבל, אשר נשארה בזה כדין ארץ ישראל עצמה, וכאשר באו החוקרים האלה עצמם להכיר את פני האומה בימי הבית השני שכחו לגמרי את בבל, וישתדלו גם לעוות פניה ולעשותה זרה לדת ישראל, ויהי עמלם הגדול להעמיד את כל מראה פני עם ישראל בכל הימים ההם רק על ירושלים ועריה מסביב או גם על ירושלים לבדה. ואמנם כי גם במדינת הים, אין הדברים כפי מה שהשתדל החכם ווייס להפוך עליהם בלהות ולאמר:
"וגם מצד קלות דעתם לא היו נאמנים אצל חכמי ארץ ישראל בכמה דברים הנוגעים בעניני הדת.״ וכל זה אינו כי אם דברים אשר בדה מלבו על עם ד' אשר אל כל המקום אשר הודחו שמה נתנו נפשם על תורת ד׳.
ותהי להיפך כי אם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם נאמן, אף שהי׳ השליח מבני מדינת הים ואף ששם נעשו כל מעשי הגט, ויהיו נאמנים לגמרי אצל חכמי ארץ ישראל, ויהיו רחוקים מקלות דעת להקל ראש בערוה החמורה.
אבל הי׳ הדבר מפני כי דיני גיטין צריכים ידיעה גדולה בכל פרטיי דיניהם, ובהיותם אז עוד מסורים לכל ולא לבית דין לבד, ובראשית הימים טרם נסדרו שם חיי הקהלות מטבע הדברים חסרו שם ידיעות שלמות, ומפורש בגמרא שאחר זה נשתנה גם שם הדבר לטוב, וגם כי הי׳ חסר משם קיום שטרות לפי שלא היו שיירות מצויות, ואין עדים לקיימן.
והחכם ווייס גם הפך פני הדברים למען לתת להם תואר כזה שענין הדבר הי׳ מפני שלא היו דבוקים בדת ישראל, ויאמר שם מיד אחר זה: "כי על כל פנים היו בתי דינים קבועים במדינות ההן ואם גם שבזמן מאוחר לא הי׳ כן בכל זה בראשונה היו בתי דינים קבועים באלכסנדריא (תוספתא פאה פ"ד כתובות פ״ג ובבלי שם כ״ה) וזה בזמן אשר עוד היו דבוקים בדת אבותם מאד, ועל כן אם אמר השליח שהגט נכתב ונחתם בפניו היו יודעים אם נכתב כדינו כי הי׳ יכול להגיד להם אם נעשה בבית דין או לא.״
ולא ידע החכם ווייס דברי ימי ישראל ויגיד לנו חדשות כי בראשונה היו בתי דינים קבועים באלכסנדריא הכונה בהיותם עוד דבוקים בדת ישראל, ואחר זה נתבטלו הבתי דינים מפני כי נסוגו אחור מדת ישראל.
וכל זה אינו כי אם השתדלות לדבר תועה ולתת את ישראל לקלסה בגוים.
אבל בראשונה היו בתי דינים קבועים באלכסנדריא, היינו לפני ימי ההרג הגדול והתלאות הנוראות אשר כתומם באו על יהודי אלכסנדריא, לפני ימי החורבן ומיד אחר החורבן (עי׳ מאור עינים פי״ב) ויבואר לנו במקומו.