142
הלל הבבלי ובבל בכלל והן דברי ר' יהודה סוכה ד׳ נ״א: תניא ר׳ יהודה אומר מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא וכו׳ והיו בה ע״א קתדראות כנגד ע״א של סנהדרי גדולה וכו׳ אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס ובירושלמי טרגיינוס).
והבתי דינין הקבועים באלכסנדריא ובשאר מושבות בני ישראל הובאו גם בדברי יאזעפוס וכבר הערנו על זה בעמוד 25. ובירושלמי בסוכה שם בפ׳ החליל פ״ה סה״א בא בסוף המאמר מדברי ר׳ יהודה בבבלי באותה שעה נגדעה קרן ישראל וכו׳.
ועל זה הוא שבאו דברי רשב״ג בכתובות שם ד׳ כ״ה.
חזקה לכהונה נשיאות כפים וחילוק גרנות בארץ ישראל ובסוריא ובכל מקום ששלוחי ר״ח מגיעין נשיאות כפים ראיה אבל לא חילוק גרנות ובבל כסוריא רבן שמעון בן גמליאל אומר אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה מפני שבית דין קבועין שם. והדברים מבוארים שרבן שמעון בן גמליאל יאמר ״בראשונה״ מפני שבשתי דורות לפניו נגדע קרן ישראל שם ובטלו כל הסדרים הקבועים אשר היו שם עד אז, ולא היו שם עוד בתי דינין קבועים.
והחכם ווייס טעה גם בעיקר הדבר, וכבר נתבאר שאין התקנה בגיטין ענין לא לבית דין קבוע, ולא ליחיד מומחה בקי, כי אם לידיעת התורה בתוך העם כלו, ובכל ארחות חייהם על פי פרטי דיני התורה וידיעתה בקרב כל העם.
וזה הי׳ חסר בהמושבות החדשות במדינת הים בראשית הימים בטרם נסדרו שם חיי הקהלות והי׳ אז חסר משם גם שיירות לקיום שטרות, מה שאין כן בבבל שהיתה בכל דבר כארץ ישראל עצמה. והדברים האלה בהברייתא הזאת אשר עליהם באו דברי רבן שמעון בן גמליאל ישובו ויאירו לנו את דבר בבל.
כי לפני זה הוזכרה שם בבל ועל זה הוא שיאמר רבן שמעון בן גמליאל אף אלכסנדריא של מצרים בראשונה מפני שבית דין קבועין שם, והדבר מבואר שבבבל היו בתי דינים קבועים מראש ומראשונה ולא נתבטלו בשום זמן.
וכמו שכתב גם רש״י ז״ל שם: ״נשיאות כפים בבבל הרואהו נושא כפיו בבבל מעיד עליו בכל מקום שהוא כהן ומקבלין הימנו לפי שיש שם ישיבה ובית דין קבוע בודקין אחרי נושאי כפים."
ודברי רש״י ז״ל הנם דברי הברייתא עצמה וכמו שנתבאר לנו זה בח״ב עמוד .207
וכן הדבר כי אם רק לא נשים השתדלותינו לקצות בדברי ימינו ולהעבירם מן העולם, ואם לא נהי׳ למגבבי דברים שלא כענין, ואם אך נביא לבב חכמה כדי לחקור את דברי ימינו חקירה חפשית, חקירה שלמה לדעת ולהבין, ולעמוד על אופים, אז נראה כי אין דברי ימינו דברי ימי ירושלים ועריה מסביב כי אם דברי ימי ישראל, דברי ימי כל האומה בכללה, דברי ימי הגוי כלו בכל מקום שהוא, אשר לכולם יחד היתה תורת ד׳ עוזם ומעוזם, ונקודת הכבד אשר בכל ארחות דרכם. וכל אשר נוסיף להתבונן יותר נראה ונכיר את פני כל האומה בכללה, וכל אשר נוסיף לחקור יותר יתראו אלינו כל הפנים המאירים האלה.
