136
הלל הבבלי ובבל בכלל
וכו׳ מיהו באכילה אסורים, רש"י) ולוי אמר מותרות באכילה אשר הובא שם לפני זה בגמ׳.
אבל הדבר מבואר מעצמו לפי שמזה אי אפשר להוכיח מכללא לאסור גם בשר המונח על שולחנו שנתעלם מן העין.
ומתוך כל זה נבין את עיקר הגירסא מה שהי׳ בגמרא שם. כי לפנינו נאמר "אסרינהו ניהליה" ועל הגליון כבר הגיהו "בספרים ישנים הגירסא תרווייהו" וכן ראיתי בדפוס בנבנשתי (אמשטרדם ת"ז) "אסרינהו תרווייהו".
וכלל גדול הוא שבכל מקום שיש שם נוסחאות שונות בא הדבר מפני שיש שם קושיות, והגיה כל אחד על פי דרכו. אבל בגמ׳ הי׳ כתוב "אסרינהו להו" ומפני שלא עמדו על זה לאמר שהכונה על בשר שנתעלם מן העין בכלל, ונתפרש זה רק על מעשי האיש הזה לבד, הוגה תחת "אסרינהו להו" "אסרינהו ניהליה" ואחרים הגיהו "אסרינהו תרוויהו". אבל הפירוש הוא "אסרינהו להו" שעל ידי שראה רב שהם מקילין שם בזה יותר מהראוי על כן אסר להם כל בשר שנתעלם מהעין.
וזה הוא יחד לשון הגמרא "אמר רב עבדי נמי הכי אסרינהו להו" והנם דבר אחד עם דברי הירושלמי "רב נחת לתמן חמתון מקילין וחמר עליהן".
הארכנו בזה להאיר יותר כל דברי הגמרא והסוגי׳ שם אשר על ידי זה גם יתחזקו כל דברינו עוד יותר. אבל בנוגע לעיקר הדבר הנה הוא מפורש כאן בגמרא דאמרינן "ואי מכללא מאי פרוותא דעכו"ם הואי" ועל כן אין זה מוכח דרב אסר כן בכל מקום ובכל זה מקשינן מיד על זה "אלא רב היכא אכל בשרא״. והדבר מבואר מעצמו "דבבל וכל פרוודהא" אתרא דרב הוא כולו בכלל זה של "פרוותא דעכו"ם הואי" וכמבואר. ובגמ׳ שם נאמר על המעשה הזאת אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב דאסורא וכו׳. וכבר נתבאר לנו בח"ב עמוד 239כי רב כהנא הראשון חבירו של רב אסי ושל רב הלך לארץ ישראל עוד בימי ר׳ שמעון בר רבי ונשאר שם(ס"ד).
ועל כן בהכרח שהי׳ כל זה בראשית ימי בוא רב לסורא וראה אז מעשים שונים כאלה ומהם הובאו בירושלמי ובבלי ועל כן אסר להו.
וכל הדברים האלה הן ממה שתקן רב בבואו למקומות ההם. וזה הוא גם דברי הגמ׳ במס׳ עירובין ק׳: איני והא רב איקלע לאפסטיא ואסר בגדודא רב בקעה מצא וגדר בה גדר.
הערה (ס"ד): והרשב״א ז״ל בחידושיו שם בחולין כתב ״וההיא דלקמן דאמר ליה רב כהנא לרב חנן זיל שקיל דהאידנא דהיתירא שכיחי טפי אפקוה לבר מהלכתא וכו׳ ורב כהגא הוא דאזיל לטעמיה דרב כהנא ורב אסי הוא דפליגי עליה דרב וכו'. וכבודו הגדול של רבינו במקומו מונח, אבל רב כהנא ורב אסי דאמרו ליה לרב הוא רב כהנא חבירו ובן דורו של רב וכמו שנתבאר ענינו בח״ב עמוד ,239ורב נחמן מנהרדעא (וגירסת הרשב״א רב חנן והוא גירסא נכונה מאד) דאיקלע לגבי רב כהנא לפוש נהרא במעלי יומא דכפורי, רב כהנא זה מפום נהרא הוא רב כהנא האחרון רבו של רב אשי ועי׳ בח״ב עמוד 518, והוא בא עוד עם רב חנן מנהרדעא, וזה הוא רב כהנא האחרון ככל מה שנתבאר שם.
