הלל הבבלי ובבל בכלל
ס ובכל האופנים הלא זה ודאי כי לא התראה עם הורדוס בארץ בבל שהרי הורדוס לא הי׳ שם.
אבל כן הדבר כי באלכסנדריא שם התראו הורדוס וחנמאל ושם כרתו בריתם, ושם עזר להורדוס עזר גדול עוד לפני היותו מלך, ובמלכו עשהו לכהן גדול.
ואך על ידי זה יודע לנו חידה סתומה בדברי ימי הורדוס לפני מלכו.
כי באלטטי׳ XIV, 14, 1יספר יאזעפוס כי כאשר בעזרת הפרתים לכד אנטיגנוס בן אריסטובלוס את המלוכה ביהודה, ואנטיפטר אבי הורדוס ופהאזאל אחיו נהרגו, והורקנוס הלך שבי לפני הפרתים לבבל, אז נס הורדוס וימלט, וישם פניו ללכת לרומא להשתדל שם כי יתנו לו הסענאט את ממשלת יהודה ויקוו לבוא למטרתו על ידי אנטוניוס, אבל הלא ברומא אך הכסף יענה את הכל וידיו היו רקניות, פנה אל מלכוס מלך הערביים אוהב אביו לבקש ממנו לעזור לו במשאת כסף הנדרש לו לזה, ויקח עמו את בן פהאזאל אחיו לתתו לערבון על הכסף, אבל בעודו בדרכו באו אליו שלוחי מלך הערביים כי לא יראה פניו, מפני כי ירא את הפרתים אשר ידם עם אנטיגנוס.
ועל זה יוסיף יאזעפוס ויאמר:
אז בא הורדוס דרך פלוסיון לאלכסנדריא של מצרים ומשם נסע לרומא, בדרכו ממצרים לרומא עמד ברהאדוס, וכאשר נודע לו עד כמה נחרבה העיר בהמלחמה עם קאססיוס עזר להם למבנה העיר, משם שכר לו אניה גדולה ויחד עם אוהביו נסע לאיטאליען, ויבוא לרומא. זה הוא תוכן דברי יאזעפום שם XIV, 14, 3והנה החסיר להודיע לנו היכן השיג הורדוס את הכסף הרב אשר הי׳ דרוש לו. אבל מתוך הדברים יוצא כי מצא זה באלכסנדריא של מצרים, ובהלכו משם לרומא כבר היו ידיו מלואות עד שכבר פזר כסף רב לעיר רהאדוס.
ולפני זה הלא מלכוס מלך הערביים גם לא נתן לו לראות פניו.
וכל הדברים יבארו את עצמן בעלותו אחר זה למלוכה קרא הורדוס את חנמאל המצרי מאלכסנדריא להיות לכהן גדול מפני כי הי׳ קשור באהבתו.
וכבר ידענו דרכי הכהנים הגדולים בבית שני שקנו משרתם בכסף וזהב.
אבל במקום הזה הנה נעשתה הקנוניא בין הורדוס וחנמאל בעוד אשר השתדל הורדוס ללכוד לו המלוכה, חנמאל עזר לו להגיע למטרתו זאת והוא הבטיחו את הכהונה הגדולה, ויחד עשו הילולא מתרבא דביש גדא.
והאיש הזה אשר כבר התהלך עם הורדום נגד החשמונאים בעוד הורדוס חותר אל המלוכה ועל ידו השיג הורדוס את כל הכסף הרב אשר הי׳ דרוש לו, בודאי שהי׳ כבר מאצילי אלכסנדריא ועשיריה בקרבה ואיש כזה אשר תמך בידי האדומי הלז כי יהי׳ למלך על ישראל, אין ספק שכבר הי׳ אלכסנדרי לאמיתו, וכבר גם קנה לו זכות אזרח שם, ויהי גם הוא כבר מהנקראים בשם "אלכסנדריים״ ולא בבליים ועל כן בצדק ובדקדוק גדול כנו אותו "חנמאל המצרי״.
ואלה התנשאו אז לפסוע על ראשי ישראל, ויתנו ידם זה לזה להסב אליהם את המשרה.
