116
הלל הבבלי ובבל בכלל לעצמם, ולא התערבו בין יהודי אלכסנדריא העיקרים, על כן גם בישבם באלכסנדריא היו קורין להם מפורש בשם בבליים גם שם.
ועל כן באמת נאמר כל זה בירושלמי בקיצור ״אמר ר׳ חייא בר יוסף אלכסנדריין היו" היינו שהבבליים הנזכרים במשנתינו מאלכסנדריא היו.
ועלינו לדעת כי היהודים העיקריים קראו עצמם ״אלכסנדריים׳׳ ויאזעפוס בספרו נגד אפיאן II, 4יאמר: ״את אשר יתפלא אפיאן על יהודי אלכסנדריא אשר אף כי הנם יהודים יקראו עצמם ״אלכסנדריים״ הטענה הזאת תראה לנו רק אי ידיעתו של אפיאן, כי כן הדבר אשר כל אלה אשר נקראו ליסוד איזה קאלאניא, הנה אף כי הנם מעמים שונים יקראו מאז והלאה על שם המיסד, גם אלה מאתנו היושבים באנטוכיא יקראו גם הם בשם ״אנטוכיים" מפני כי מיסד העיר סילייקוס נתן להם שם כל זכותי אזרחים וכו׳."
ואמנם כי רק בני אלה אשר התישבו אז נקראו כן, וזה יוצא מדברי הקיסר קלוידיוס אשר באו לפנינו בדברי יאזעפוס אלטטי׳ XIX, 5, 2כי כאשר הרעו אז הגריכים במצרים לבני ישראל שלח הקיסר דברו לאמר:
"טיבריוס קלוידיוס צעזאר אגוסטוס וכו׳ אחרי אשר ראינו כי היהודים היושבים באלכסנדריא "ונקראים אלכסנדריים״ נשלחו לשם יחד עם האלכסנדריים עצמם בראשית ימי בנין העיר הזאת, ויחד עמהם קבלו מהמלכים זכותי אזרחים ככל אשר מפורש בכתבי המלכים ופקודותיהם וכו׳."
ומזה גם מבואר כי הי׳ שם חילוק גדול בזכותי האזרחים בין אלה היהודים האלכסנדריים העיקריים אשר אבותיהם התישבו שם בראשונה ונקראו "אלכסנדריים״ ביחוד, לבין אלה אשר באו שם לאחר זה.
וגם אלה אשר באו מבבל בימי הורדוס, נושקי רומי קשת ורוכבי סוסים, (אשר דברנו עליהם בפרק ח׳) ויהיו בטראכאניען למגיני הארץ ננד השודדים, הנה גם בשבעים שנה אחר זה בימי החורבן כאשר כבר ידובר על הדור השלישי מהעולים הראשונים, יקרא אותם יאזעפוס בספרו Vita XIבשם "בבליים".
אף שכבר בתחלת בואם והתישבם בבאטאנעא בנו להם ערים ויהיו לתושבים שם.
וכן יקרא במלחמת היהודים II, 19, 2את אחד מאלה גבור במלחמה בזמן המלחמה הגדולה "סילאס הבבלי". והגבורים האלה אנשי המלחמה אשר ירדו מבבל בימי הורדוס לא היו יחידים, וכבר ירדו משם כמוהם הרבה בזמן קדום.
ועוד בראשית ימי היונים בימי אנטיוכוס הגדול יספר יאזעפוס אלטטי' XII, 3, 4עליו כי כתב לשר צבאו צייקסיס לאמר:
"שמעתי כי בארץ לידיען ופריניען התחוללו פרעות ולדעתי ראוי לשום לב לזה ולקדם פני הרעה ואחרי אשר נועצתי עם שריי החלטנו להביא ממעזאפאטאמיען ובבל שני אלפים משפחות מהיהודים שם ולהושיבם בהמבצרים ובשאר מקומות אשר התחוללו הפרעות, ולתת בידי היהודים האלה את כל הדברים הנדרשים להגן על הארץ, וכל צרכי מלחמה, ואני הנני בטוח כי היהודים ההם על פי יראתם את ד׳ ישארו אמונים לנו ותהי בריתם אתנו."