עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/111

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪206‬‬

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‬ ‫‬‫ ‫ובירושלמי קדושין פרק ד׳ הלכה א', ר׳ יוסי בי ר׳ בון בשם רב נחמן‬ ‫בבל ליוחסין עד נהר יזק, ר׳ יוסי בי ר׳ בון אמר רב ושמואל חד אמר עד נהר‬ ‫יזק וחד אמר עד נהר יואני אמר רב יהודה בין הנהרות כגולה ליוחסין‪.‬‬

‫ובבבלי קדושין ד׳ ע"א‪ :‬עד היכן היא בבל (לענין יוחסין, רש"י) רב אמר‬ ‫עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני לעיל בדגלת עד היכא רב אמר עד‬ ‫בנדא ואוונא ושמואל אמר עד מושכני, ולא מושכני בכלל? והאמר ר' חייא בר‬ ‫אבא אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין אלא עד מושכני ומושכני בכלל‪.‬‬

‫לתחתית בדגלת עד היכא אמר רב שמואל עד אפמייא תתאה תרתי אפמייא‬ ‫הויין חדא עיליתא וחדא תתייתא חדא כשירה וחדא פסולה ובין חדא לחדא פרסה ‫וקא קפדי אהדדי ואפי׳ נורא לא מושלי אהדדי וסימנך דפסולתא הא דמישתעיא‬ ‫מישנית. ‬ ‫לעיל בפרת עד היכא רב אמר עד אקרא דתולבקני ושמואל אמר עד‬ ‫גשרא דבי פרת ור׳ יוחנן אמר עד מעברת דניזמא‪.‬‬ ‫ ודברי ר׳ יוחנן בזה, אשר כידוע ישב כל ימיו בארץ ישראל, יורו אותנו‬ ‫כי הי׳ הדבר חקירת ידיעה כוללת לכל, מימים הקודמים, להגביל תחומין לדבר‪,‬‬ ‫ועל כן הי׳ בזה קבלות שונות אצל האמוראים הראשונים, על פי מה שקבלו‬ ‫מרבותיהם ומחלקאות בהמתיבתות גם בבבל גם בארץ ישראל‪.‬‬

‫וזה יוצא כן גם מכל ענין הדברים בקדושין ד׳ ע"ב‪.‬‬ ‫ ההוא גברא דאמר להו (בארץ ישראל) אנא מן שוט מישוט עמד ר׳ יצחק‬ ‫נפחא על רגליו ואמר שוט מישוט בין הנהרות עומדת‪.‬‬

‫וכי בין הנהרות עומדת מאי הוה אמר אביי אמר ר׳ חמא בר עוקבא אמר‬ ר׳ יוסי בר׳ חנינא בין הנה‬רות הרי הוא כגולה ליוחסין, והיכא קיימא אמר ר׳ יוחנן‬ מאיהי דקירא ולעיל‪.‬‬ ‫ ועסקו בכל זה כל האמוראים הראשונים גם מבבל גם מארץ ישראל להגביל‬ גבולי בכל בטהרת יוחסין‪.‬‬

‫והיינו עד כמה השתרע בימים הקדומים המושב הראשי בכל סדרי התורה, ‫וחיי הקהלות המסודרות בכל דרכי התורה והמצוה.

ודברי הגמרא שם ד׳ ע׳׳ב:

‫דאמר ר׳ חייא בר אבין אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין מישון‬ ‫לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות אלא כהנים שהיו בה לא‬ ‫הקפידו על הגרושות‪.‬‬

‫וזה עצמו בירושלמי קדושין שם פ׳׳ד ה"א:

‫אמר רב חנינא בר ברוקה בשם רב יהודה בני מישא לא חשו להן אלא‬ ‫משום ספק חללות כהנים ששם לא הקפידו על הגרושות, תמן אמרין מישא מתה‬ ‫מדי חולה, אילם וגבויי גוססות, חביל ימא תכלתא דבבל שנייא וגבבא וצרריא‬ ‫תכילתא דחביל ימא‪.‬‬ ‫ וגם מתוך הדברים האלה נוכל להכיר ולהבין את המעמד הגבוה בשמירת‬ ‫התורה ובכל דקדוקיה אשר הי׳ בעיקר מושב בני ישראל בבבל‪.‬‬

‫הן נאמר על מישן השם היותר גרוע שיכול להיות בזה לאמר "מישן מתה".‬

‫ובכל זה מפורש על זה גם בירושלמי גם בבבלי "בני מישן לא חשו להן‬ ‫‬‫