206
הלל הבבלי ובבל בכלל ובירושלמי קדושין פרק ד׳ הלכה א', ר׳ יוסי בי ר׳ בון בשם רב נחמן בבל ליוחסין עד נהר יזק, ר׳ יוסי בי ר׳ בון אמר רב ושמואל חד אמר עד נהר יזק וחד אמר עד נהר יואני אמר רב יהודה בין הנהרות כגולה ליוחסין.
ובבבלי קדושין ד׳ ע"א :עד היכן היא בבל (לענין יוחסין, רש"י) רב אמר עד נהר עזק ושמואל אמר עד נהר יואני לעיל בדגלת עד היכא רב אמר עד בנדא ואוונא ושמואל אמר עד מושכני, ולא מושכני בכלל? והאמר ר' חייא בר אבא אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין אלא עד מושכני ומושכני בכלל.
לתחתית בדגלת עד היכא אמר רב שמואל עד אפמייא תתאה תרתי אפמייא הויין חדא עיליתא וחדא תתייתא חדא כשירה וחדא פסולה ובין חדא לחדא פרסה וקא קפדי אהדדי ואפי׳ נורא לא מושלי אהדדי וסימנך דפסולתא הא דמישתעיא מישנית. לעיל בפרת עד היכא רב אמר עד אקרא דתולבקני ושמואל אמר עד גשרא דבי פרת ור׳ יוחנן אמר עד מעברת דניזמא. ודברי ר׳ יוחנן בזה, אשר כידוע ישב כל ימיו בארץ ישראל, יורו אותנו כי הי׳ הדבר חקירת ידיעה כוללת לכל, מימים הקודמים, להגביל תחומין לדבר, ועל כן הי׳ בזה קבלות שונות אצל האמוראים הראשונים, על פי מה שקבלו מרבותיהם ומחלקאות בהמתיבתות גם בבבל גם בארץ ישראל.
וזה יוצא כן גם מכל ענין הדברים בקדושין ד׳ ע"ב. ההוא גברא דאמר להו (בארץ ישראל) אנא מן שוט מישוט עמד ר׳ יצחק נפחא על רגליו ואמר שוט מישוט בין הנהרות עומדת.
וכי בין הנהרות עומדת מאי הוה אמר אביי אמר ר׳ חמא בר עוקבא אמר ר׳ יוסי בר׳ חנינא בין הנהרות הרי הוא כגולה ליוחסין, והיכא קיימא אמר ר׳ יוחנן מאיהי דקירא ולעיל. ועסקו בכל זה כל האמוראים הראשונים גם מבבל גם מארץ ישראל להגביל גבולי בכל בטהרת יוחסין.
והיינו עד כמה השתרע בימים הקדומים המושב הראשי בכל סדרי התורה, וחיי הקהלות המסודרות בכל דרכי התורה והמצוה.
ודברי הגמרא שם ד׳ ע׳׳ב:
דאמר ר׳ חייא בר אבין אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין מישון לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות.
וזה עצמו בירושלמי קדושין שם פ׳׳ד ה"א:
אמר רב חנינא בר ברוקה בשם רב יהודה בני מישא לא חשו להן אלא משום ספק חללות כהנים ששם לא הקפידו על הגרושות, תמן אמרין מישא מתה מדי חולה, אילם וגבויי גוססות, חביל ימא תכלתא דבבל שנייא וגבבא וצרריא תכילתא דחביל ימא. וגם מתוך הדברים האלה נוכל להכיר ולהבין את המעמד הגבוה בשמירת התורה ובכל דקדוקיה אשר הי׳ בעיקר מושב בני ישראל בבבל.
הן נאמר על מישן השם היותר גרוע שיכול להיות בזה לאמר "מישן מתה".
ובכל זה מפורש על זה גם בירושלמי גם בבבלי "בני מישן לא חשו להן